נסענו לביקור קצר בצפון. עמדו בפנינו מספר לא מבוטל של יעדים קולינריים שרצינו לבדוק. לאחר התלבטויות והתחבטויות נבחרו שלושה מקומות שונים שבבסיסם עומד מטבח שאמי, אחד לארוחת בוקר, השני לצהריים והשלישי לארוחת ערב.
דלית אל כרמל – בחצר של מונה
בדלית אל כרמל יש משפחות המארחות לארוחה דרוזית אותנטית. "בחצר של מונה" הוא מקום כזה. המלצות חמות הובילו אותנו לבחור בו לארוחת בוקר בדרכנו צפונה. התקשרנו לתאם את הביקור מבעוד מועד אולם נתבקשנו להתקשר שוב יום לפני הגעתנו וכך עשינו. בשיחה עם מונה יתברר שאתר האינטרנט שלהם מכוון לאירועים ולאירוח קבוצות ולא לסועד עובר (!). באתר שלהם גם נכתב שהסבתא של מונה הייתה מרפאה טבעית שהכירה היטב את צמחי ישראל והנחילה חלק מהידע הזה גם למונה. בשל כך ביררנו אם יהיו בארוחה מנות עם עשבי בר. נענינו שזו לא העונה.
לאחר הסתבכות קלה ברחובות של דלית אל כרמל הגענו למקום. שלט קטן ומדרגות אבן תלולות הובילו אותנו למרפסת רחבה עם נוף כפרי ומבט אל הר שוקף. התקבלנו על ידי נעמן שהין בעלה של מונה. בהמשך יתברר שהוא מחובר מאד לחברה הישראלית. מעבר לעברית הטובה הוא שירת בצבא והיה קיבוצניק. כבר מספר שנים שהם מארחים. בעבר האירוח היה באוהל גדול אבל לאחר שהוא נשרף בשל קצר חשמלי הם החלו לבנות את מתחם האירוח בו אנחנו יושבים. החצר/מרפסת הגדולה מקורה ברובה ויש בה טאבון ומספר רב של מקומות ישיבה לצד שולחנות נמוכים. השולחנות כוסו במפות רקומות צבעוניות ועל הספסלים הונחו כרים עם כיסוי רקום דומה למפות. אציין שהישיבה לא הייתה נוחה. מתברר שהם בתהליך של שינוי ועיצוב מחדש של המקום.
היה נדמה כי הקדמנו קצת. העניינים "התחממו" לאט לאט. בתחילה קיבלנו מים ומיץ תפוזים (לא סחוט). אח"כ הגיע תה מרווה. מונה שאלה אם יש לנו בעיה עם חריף. ענינו שלא. עד שהאוכל הוגש, נעמן ניהל אתנו שיחת חולין והסביר קצת על הישוב, על האזור, על השכונה שלהם שהיא שכונה של חיילים משוחררים וכו'. הוא נקרא על ידי מונה לחמם לנו את הפיתות בטאבון.
כעבור מספר רגעים המנות זרמו לשולחן:
פיתות רגילות מחוממות;
זיתים שחורים מלוחים ומרירים ו-זיתים ירוקים עדינים וטעימים;
קוביות גבינת כבשים – גבינה קשה, מעט מלוחה ולא מרשימה;
סלט ירקות – הסלט היה קר ונדמה כי לא הוכן לכבודנו אלא מבעוד מועד;
סלט רוקט עם רימונים ובצל סגול – שוב הטמפרטורה העידה שהוצא מהמקרר. בדומה לסלט הירקות גם הוא לא הקרין טריות;
סלט ריג'לה עם גבינת כבשים – הסלט היה מריר עם טעם של ירק ישן שנשכח במקרר. בשום צורה לא מושך או מהנה;
סלט כרוב, פלפלים ורימונים – סלט נהדר. טרי, מתובל היטב ועם גוון מתקתק;
חומוס, שמן זית, פפריקה ועשבי תיבול – החומוס היה מהסוג המוצק. לטעמי חמוץ מידי ולא מאוזן;
כרובית בטחינה – בסדר אבל שוב עם נטייה לחמצמצות יתר. ייתכן שזה הסגנון המקומי;
לבנה עם שמן זית וזעתר – לבנה סמיכה מאד, עשירה וטעימה;
חביתת עשבי תיבול עם כמון – מעט מלוחה אבל טעימה מאד;
שקשוקה פיקנטית – החלמון היה עשוי בדיוק במידה. שקשוקה רגילה למדי;
לאחר הפסקה קטנה נשאלנו אם נרצה גם פיתה דרוזית. השבנו בחיוב.
עם הפיתה הדרוזית המקופלת שהיה ברור שלא נעשתה עכשיו הוגשו שלוש קעריות עם:
עלי גפן במילוי אורז, כרוב ממולא באורז ותבשיל מג'דרה. למנות כאלה חיכיתי. שלוש מנות נהדרות אחת אחת. האורז בשני הממולאים היה נהדר. הכרוב היה עדין אבל נוכח וטעים, עלי הגפן מעט חמצמצים אבל עשויים לעילא ולעילא והמג'דרה הממזרית שבושלה בבישול ארוך הייתה גדושה בטעמים מהנים.
נשאלנו אם נרצה מילוי נוסף למנה שסיימנו ו/או לקחת את המנות הרבות שהשארנו. לשתי השאלות השבנו בשלילה.
לסיום קיבלנו בקלווה עם קפה שחור מבושל. הבקלווה הדביקה והמתוקה ראתה ימים יפים יותר. שילמנו 190 ש"ח לזוג והמשכנו בדרכנו.
ניתן לסכם ולומר שהצדדים החיוביים בחוויה היו החמימות האנושית וכמות האוכל שהוגשה לנו. פה ושם גם היו מנות טובות. הצדדים הפחות חיוביים התבטאו בתוכן. הייתי שמח לקבל איכות והקפדה במקום כמות, בטח עבור המחיר ששילמנו. בהחלט ניתן היה לוותר על הסלטים שיצאו מהמקרר והיו מביכים. בתפריטים המוצעים לקבוצות יש מאפים כמו מנאקש, סמבוסק ופטאייר. לא רק שאלה לא הוצעו לנו, אלא שגם הפיתות שקיבלנו לא היו טריות.
בחצר של מונה
דלית אל כרמל (ליד בית יד לבנים)
טלפון: 054-5450490
אתר
חומוס אלשאם
חומוס אלשאם נמצא בואדי ניסנאס מול פלאפל הזקנים ושכן לפלאפל מישל. המקום הקטן של סטפן שחאדה הפועל מזה מספר שנים זוכה לחוות דעת חיוביות מאד. בדברים שנכתבו עליו מדגישים שהמנות נעשות במקום, שבמטבח מתרחקים מחומרי גלם מעובדים ומשומרים, שתמיד יש תבשיל על הכיריים ושחובה לטעום את הפאתה שלהם. פרט המידע האחרון שימש עבורי גם כטיזר וגם כטריגר. חשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה להשוות את הפאתה שלהם לפאתה של אלקלחה.
הגענו לאלשאם בשעת צהריים. מקום קטן, מינימליסטי בגישה ונקי. התקבלנו במאור פנים ובחביבות. שלושה אנשים תפעלו את המקום: סטפן ואתו עוד עובדת במטבח ומלצר חביב. התפריט שהוגש לנו אינו גדול. בחרנו ב-פאתה המוגדרת כמנת הדגל (40 ₪) ובחומוס גרגירים (25 ₪).
אל השולחן הגיעו שלוש פיתות (אחת מהן מקמח מלא), צלחת עם זיתים ירוקים, מלפפון חמוץ מעשה בית, בצל ועגבנייה חתוכים וקערית עם חריף מקומי. כל המרכיבים היו טובים אחד-אחד. הירקות הקרינו טריות, המלפפון החמוץ והזיתים מוצלחים. ואפילו החריף, שלא היה מאד חריף, היה טעים מאד.
החומוס מהזן המשחתי לווה בגרגירים, שמן זית טוב ומעט פטרוזיליה. המנה הייתה מוצלחת וטעימה. לחומוס היה אף גוון מתקתק. הפיתות הטובות עזרו לנקות היטב את הצלחת.
מנת הפאתה כללה חומוס עם גרגירים, קרוטונים, בצל מקורמל, יוגורט עיזים, מעט ירקות וסומק. בשולחן המלצר מזג על המנה מכלי מזיגה קטן סמנה (חמאה מזוקקת) רותחת. ע"פ סטפן מקורות הגרסה שלו הם לבנוניים ושהוא ער לדיבור שיש על המנה שבבסיסה היא בעצם מנת שאריות של עניים.
בתחילה טעמתי מהמרכיבים כפי שהוגשו בנפרד. כל אחד מהם היה ממש טעים אבל המלצר אמר שצריך לערבב את כל המרכיבים ואז לאכול. התוצאה לא הייתה אסתטית, בוודאי לא בהשוואה למקור. התערובת שנוצרה הייתה למרבה הפלא קלילה עם משחק מעניין של מרקמים וטעמים. בכל מקרה היה הייתה טעימה הרבה יותר מזו של אלקלחה היפואית.
כשסיימנו, הציעו לנו קפה ע"ח הבית.
יצאתי מרוצה מאד מארוחת הצהריים הקצרה בחומוס אלשאם, המקום נעים, אנשיו ידידותיים והאוכל טעים.
חומוס אלשאם
הואדי 21 , ואדי ניסנאס, חיפה
טלפון: 04-8382520
דף הפייסבוק
לוקס – Lux
מסעדה לוקס של השף עלאא מוסא פועלת כשלוש וחצי שנים בעיר התחתית בחיפה. במועד ביקורנו (יום שני בערב) היא בלטה למול שכנותיה לרחוב הנמל. בעוד הן היו יחסית ריקות היא הייתה מלאה ולא רק זאת שולחנות שהתרוקנו, התמלאו חיש קל. הקהל היה מגוון מאד.
ל-לוקס שני חלקים. הפנימי בעל שני מפלסים וממוזג. במפלס העליון בר המשקיף אל המטבח. החלק החיצוני הצופה אל הנמל פחות פורמלי. אנחנו ישבנו בחוץ. מזג האוויר היה נעים מאד. ברקע מוזיקה מערבית שהתנגנה רוב הערב. מידי פעם הרכבת עברה ממול. מים קרים הוגשו מיד עם ההושבה. בכלל, יש לציין לטובה את השירות היעיל והטוב שקיבלנו במהלך הערב.
המלצר הציג את המסעדה כמסעדת שף ערבית מודרנית. גישתו השירותית הייתה יוצאת דופן. ראשית, הוא היה בטוח בעצמו ולא היסס לכוון אותנו למנות שלדעתו הן המוצלחות ביותר. שנית, הוא המליץ במיוחד על המנות הראשונות וכך בחרנו. בנוסף הוא לא ניסה "לדחוף" את המנות היקרות בתפריט. ברוח נדיבה הוא הוסיף להזמנתנו פוקאצ'ה על חשבון הבית.
למרות שלא היינו באוריינטציה ליין אני מצרף כאן את תפריט האלכוהול.
פוקאצ'ה של השכנים ומשהו לטבול
פתחנו במאפה ארוך ומלבני שהגיע משוח בשמן ועליו מעט עשבי תיבול. הוא לווה בזיתים מתובלים, טחינה ושמן זית ולבסוף ממרח לבנה עם אגוזים, שום וקצת חריף. בתחילה כשהמאפה היה חם הוא היה מוצלח. ככל שהוא התקרר הוא הפך לצמיגי ודחוס. הזיתים היו טובים מאד, הטחינה סבבה אך הממרח לא דיבר אלי. טעמיו ומרקמו לא הסתדרו לי.
טטאקי פילה עגל (62 ₪)
פרוסות דקות של פילה עגל הוגשו עם פרוסות דקות של צנונית, גרעיני רימון ומעט עלים. התיבול כלל שמן זית, לימון, סירופ רימונים ותערובת תבלינים עם פיסטוק חלבי קצוץ ופלפל שחור.
נתחי הבשר הדקים הרכים דמו יותר לקרפצ'יו. שילוב המרכיבים היה מעט חנפני וטעים. לדעתי למרות הרימונים והצנונית, לא היה מספיק משחק של מרקמים. הייתי שמח ליותר נוכחות של הפיסטוקים. בסך הכול מנה טובה אם כי לא בולטת מידי.
תבולה דג ים (62 ₪)
בצלחת אובלית גדולה הוגשו קוביות מוסר ים עם בורגול, רימונים, פטרוזיליה קצוצה, עשבי תיבול, רסק עגבניות, בצל סגול, שקדים קלויים וטחינה (ע"פ התפריט משכם). התיבול כלל גם שמן זית ולימון.
סלט נדיב ומרענן שהקרין טריות. שילוב המרכיבים יצר מארג עשיר של טעמים ומרקמים. אפילו הטחינה הייתה מלווה לא תוקפנית. עם זאת הדג שאמור לככב במנה לא בלט. למרות שהוגש בכמות נאה הוא נבלע בין שלל המרכיבים והטעמים. נדמה שגם כאן כמו במנה הקודמת שילוב המרכיבים והתיבול משמעותיים יותר מחומרי הגלם עצמם.
שישברק דגים (54 ₪)
חמישה כיסונים אפויים שבתוכם תערובת דגים הונחו על יוגורט כבשים שעוטר ברסק עגבניות, צנוברים וסומק. שמן זית ועלים חתמו את ההגשה.
לדעתי המנה החלשה של הערב. למרות שמילוי הכיסונים היה נוכח, המעטפת שלהם הייתה גסה וקשה. הנחתם ביוגורט הדגישה את חולשתם. בכלל נדמה שיותר ויותר מסעדות מגישות שישברק בצורה הזו כלומר הנחת כיסונים ברוטב ולא בישולם בו. ייתכן שדרך הכנה זו קלה יותר ולבטח מונעת התעסקות עם רוטב שעלול להתפרק אבל מצד שני התוצאה הסופית הופכת לגסה ופחות הומוגנית.
סלט קלמרי (62 ₪)
קלמרי (ע"פ התפריט טריים) שנעשו על הפלנצ'ה שולבו עם פלפלים, צנוברים וגרגיר. הסלט הונח על קרם לבנה עם שמן עירית. הייתה במנה חרפרפות נעימה.
בשולחן נתגלתה מחלוקת. אני חשבתי שהתיבול מעניין והתוצאה הסופית טעימה. לצד השני הפריעו החמיצות הרבה של הלבנה והמרירות הבולטת של הקלמרי כנראה מהצריבה על הפלאנצ'ה.
אנשי לוקס משתדלים מאד שהלקוח יחווה חוויה טובה. בעיני האווירה והשירות בהחלט ראויים, עם זאת עניין האוכל מעט יותר מורכב. מצד אחד המנות נדיבות ביחס למחירן ויש בהן לא מעט התרחשות. מנגד הפיוז'ן ושילוב התרבויות לא מצליח לשכנע. הוא הרגיש לי כמו משהו טכני וחסר נשמה. בשורה התחתונה המנות שאכלנו לא התרוממו ולא גרמו להתרוממות רוח.
לוקס
הנמל 13, העיר התחתית חיפה
טלפון : 077-2060970
אתר
פייסבוק
לא יוצא לי לצאת מאזור המרכז, שנים שלא ביקרתי באזור חיפה. לא התלהבתי במיוחד מהמקומות אותם ביקרת. תודה על השיתוף 🙂
חיפה היא עיר מעניינת ושווה. יש הרבה מה לעשות בה . זו החופשה הרביעית שלנו והיא הייתה טובה כמו קודמותיה.
מבחינה קולינרית הפעם קצת פחות הצלחנו אבל יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. אולי נעשה זאת בעתיד הקרוב.
מונה בדלית אל כרמל. אני אוהבת את ארוחות הבוקר במסעדות ערביות. אם הסלטים לא טריים כנראה שתנועת סועדים דלילה.
חומוס אלשאם. המקום מוכר לי. כשהיינו מגיעים לואדי ניסנאס היינו נכנסים לאכול חומוס ונהנים.גם מנת הפאתה טעימה.
מסעדת לוקס. מסעדה ערבית דומה בארוח למסעדות ערביות ביפו.
לגבי מונה בדלית אל כרמל , היינו הלקוחות היחידים .
החומוס באלשאם נהדר. מומלץ בחום.
אם אני מבין נכון את כוונתך לגבי מהו האירוח המקובל במסעדות ערביות ביפו, אז לוקס שונה מהן. אין בה מה שנקרא פתיחת שולחן.
וואוו, נשמע יום די מאכזב חוץ מהחומוס .
אבל אהבתי את המנה באל קלחה (עדיף ללא בשר ) אז מסקרן המקום בחיפה
יש משהו מקסים בחומוס אלשאם. מקום קטן, ללא יומרות שהמנות שם הן פשוט טעימות.
סופ"ש נהדר.
החומוס של סטפן נחשב מבחינתי לפחות כיום מספר אחד בחיפה רבתי, חומוס מודרני " נקי", העובדת במטבח ככל הנראה זו אשתו השת של הספר מהמספרה ממול, סטפן משאיר אבק לחומוס של פאר'ג ולחומוס של אום שאקר, חומוס של המאה ה- 21
חומוס נהדר.
אשמח לחזור אליהם בעתיד.
סופ"ש נפלא.
חוץ מאלשאם נראה שהשאר זניח. כשאני בחיפה אז במשבצת חומוס אני מעדיף שווארמה 🙂
במקרה הנדון אלשאם בלטו לטובה.
רק אדגיש שאמנם המנות במסעדת לוקס פחות ענו על הציפיות שלי אבל בסך הכול מדובר במסעדה טובה שמושכת אליה קהל רב ומגוון.
סופ"ש מקסים.