* המסעדה נסגרה *
בתקופה האחרונה יבשת אסיה היא המובילה בדיווחים על המסעדות החדשות: אוכל גאורגי, תאילנדי, סיני, יפני, הודי שתופס תאוצה ועוד. פלורנטין האוס של השף שרון כהן ממסעדות שילה ו- קפה אירופה, שנפתחה בדרום תל אביב לפני כחודשיים, מצטרפת אל הגל הזה במלוא המרץ.
פלורנטין האוס ממוקמת בבית מלון/הוסטל עם אותו השם בשכונת פלורנטין. מראה חזית הבניין שונה מהבניינים הסמוכים לו ומזכיר מבנה מסחרי. על חזיתו כתובת המקום באנגלית באותיות גדולות ולבנות. המסעדה נמצאת בקומת הקרקע של המבנה. יש לה שני חלקים עיקריים: חלל כניסה צר וארוך שבתחילתו מטבח עם עמדה למכירת אוכל הפתוחה גם לרחוב וחלל נוסף הנמצא בהמשך ליד היציאה לחצר שגם בו יש מטבח. המלצרית ציינה שהמטבח הראשון הוא של המנות המאודות והשני של כל היתר. לצד כל מטבח יש כיסאות בר עליהם ניתן לשבת, לאכול וגם לצפות בפעילות המטבחים. עיצוב החלל הראשון שקירותיו מחופים במשטחי עץ צבועים הוא מינימליסטי עם אלמנטים תעשייתיים אפילו צבאיים. החלל השני צבעוני ומואר יותר. הגוונים בו אדומים חומים וחלק מהעיצוב מורכב ממדפים רבים עליהם מסודרים בקפידה פחיות ועציצים קטנים. החלל הזה מרווח יותר בעוד התחושה בחלל הכניסה מעט קלאוסטרופובית. אנחנו ישבנו בקצה חלל הכניסה בשולחן שמספרו 310 (על השולחנות רשומים מספרים). הבעיה העיקרית במקום בו ישבנו הייתה התאורה. היה לי מאד חשוך. בכלל, התאורה בחלק הזה של המסעדה הגיעה בעיקר מנורות כמו אלו הנתלות בסוכה. בשלב מסוים של הערב הגבירו מעט את התאורה וגם את עוצמת המוזיקה.
נדמה כי המסעדה מתאימה לשכונה. היא נראית כמקום צעיר, אפנתי ועכשווי. אולי זה ההסבר לקושי להזמין בטלפון מקום לישיבה במסעדה עצמה. האפשרויות שניצבו בפנינו בשעה שרצינו, לשבת על אחד הברים או במרפסת בה ניתן לעשן, נדחו על הסף. לבסוף נמצא לנו מקום ב- 19:30 עם הגבלה לשעתיים. לא אידאלי אבל הסתדרנו. בתחילת הערב כמעט ולא היה קהל. בהמשך הקהל יגיע בטפטוף ויתפוס את רוב המקומות.
בתחילה השירות לא היה טוב. המלצרית שלנו, שהייתה מהסוג המלחיץ, לא טרחה להסביר או לעזור בהבנת התפריט שהונח על השולחן על ידי המארחת אלא נתנה לנו להבין שאנחנו לא עומדים בקצב הנדרש ("אתם עוד לא מוכנים להזמין?" ננזפנו או כאשר התמהמהנו "טוב, אתן לכם עוד כמה דקות"). לשמחתי די מהר היא עברה לאגף אחר וקיבלנו במקומה מלצרית תקשורתית יותר. לשירות או ליתר דיוק לסבלנות להסביר יש משמעות רבה. עם הישיבה התפריט מונח על השולחן לצד טופס עם עיפרון. על הטופס מסמנים את המנות שחפצים בהן. אם לא היינו שואלים ומקשים לא היינו יודעים, לדוגמה, מה ההבדל בין "לברק שלם בלי עצמות" לבין "פילה לברק". כמו כן לא היינו יודעים שהתפריט בנוי משלושה חלקים: מנות 1 עד 8 מוגדרות כראשונות, מנות 9 עד 14 מוגדרות כמנות אידוי ומנות 15 עד 23 מוגדרות כעיקריות. כמו כן שמחנו לגלות שאפשר לתזמן את הוצאות המנות, רק צריך לבקש. כמובן שביקשנו שהמנות תצאנה בצורה מדורגת ולא בבת אחת. למעט תקלה אחת, הבקשה נענתה. השירות יעמוד למבחן נוסף עם אחת המנות בהמשך. המנה תחזור למטבח והבעיה תיפתר לשביעות רצוני.
התפריט עדיין מוגדר כתפריט הרצה. בשלב זה מחירי המנות, לפחות על הנייר, נראים מתונים. עם זאת, קשה כמובן להתייחס למחיר מבלי שמתייחסים לתמורה. בתפריט יש מקרא לסימנים שיכולים להופיע ליד המנות ומעידים עליהן: צמחונית, טבעונית, חריפה או מנה עם כוסברה. התפריט מפורט כמתבקש מהצורך "להזמין" לבד. מצאתי מספר הבדלים בין הפירוט בתפריט המלא לפירוט בטופס ההזמנה, אם כי ההבדלים לא נראו מהותיים.
לא ניתן להביא יין מהבית. תפריט היין של פלורנטין האוס כולל מספר יינות לבנים מזנים שונים הנחשבים למתאימים לאוכל אסייתי כמו יינות ריזלינג, שרדונה קלילים ומבעבעים. בנוסף יש יינות אדומים, רוזה וסאקה וייצוג ליבואני בוטיק קטנים. כמו כן מוצע יין הבית (לבן או אדום) בכוס או בקראף במחירים מתונים. אפשרויות נוספות לשתייה הן הקוקטיילים (35 ₪ לקוקטייל), בירות ושתייה קלה.
הזמנו :
טלה מפורק בבלינצ'ס סיני (45 ₪)
מנה קרה מקבוצת המנות הראשונה. המנה כללה שני חצאי בלינצ'ס מגולגלים ובתוכם מילוי המבוסס על בשר טלה בטמפרטורת חדר לצד פנכה עם סוג של רוטב בוטנים. הן במנה הזו והן באלה שבאו אחריה התאורה הקשתה על בחינה מדוקדקת של המרכיבים. בכל אופן לפי התפריט המילוי כלל בשר טלה מפורק, כרישה, בצל סגול, כוסברה, נענע וצ'ילי. הבשר המפורק הוגש במעין תערובת נדיבה שמילאה את הבלינצ'ס.
הכוסברה הייתה נוכחת מאד אבל יתר התבלינים קצת פחות. בסך הכול הטעמים היו טובים אבל מאד מתונים ועדינים. לטעמי רוטב הבוטנים החרפרף בהחלט הוסיף. לשמחתנו ביקשנו מבעוד מועד סויה וחריף שהוגשו לצד המנה והרחיבו את מנעד הטעמים. מבחינת נוחות האכילה והאלגנטיות של המנה היה עדיף אם היו מסירים את הגבעולים של הירק שהוכנס למילוי או לפחות קוצצים אותו.
במחצית המנה הראשונה הובא לשולחן כלי האידוי עם הדמפלינג (מקבוצת המנות השנייה בתפריט) שהיה אמור להגיע על פי בקשתנו רק בהמשך. ציינו זאת והמנה הוחזרה למטבח ללא כל טרוניה.
גיוזה קנלוני פרגית (38 ₪)
הגרסה המקומית לגיוזה מטוגנת הגיעה בצורה של קנלוני וכללה, בין היתר, פרגית וביצה. בתפריט יש פירוט של שלל המרכיבים כמו בצל ירוק, בזיליקום, ראשד, קריספי שום ופרחי ברוקולי אבל כאמור היה קשה להבחין בהם בחשכה. בצד הוגשו מחמצים ופנכה עם רוטב סויה וג'ינג'ר.
הבצק היה מעט עבה וטעם הטיגון הורגש בו היטב, אפילו סוג של חריכה נעימה. הטעמים של המילוי היו מאד עדינים.
דמפלינג עוף ולמון גראס (38 ₪)
ארבעת הכיסונים הקטנים עם מילוי בשר עוף הגיעו בכלי אידוי לצד רוטב סויה כמו במנה הקודמת. הכיסונים נדבקו לנייר שהיה בבסיס הכלי ובקצוות הבצק היה לא עשוי.
בטעמי המנה בלטו למון גראס ומליחות. בהשוואה לגיוזה, כאן היה ריכוז טעמים נוכח ורב יותר. לדעתי המנה יקרה מידי.
לביבות שרימפס וייטנאמיות (48 ₪)
שתי לביבות שנעשו על פי התפריט משרימפס קצוץ, בצל ירוק, שום וקייל בטמפורה וייטנאמית הגיעו לצד עלי חסה, בצל סגול, פרוסות צ'ילי וכוסברה. בנוסף הגיעה פנכה עם רוטב שכלל רוטב דגים, חומץ וצ'ילי.
הלביבות היו כהות. בתחילה סברנו שהן שרופות. ריח הלביבה היה מוזר והטעם מריר. קראנו לאחראית והיא ציינה שכך המנה אמורה להיות מוגשת. היא הציעה להביא לנו תפריטים בכדי שנבחר מנה אחרת. העדפנו להמשיך עם המנה הבאה. לא חויבנו על המנה שלא נאכלה.
פילה לברק בקארי צהוב תאילנדי (88 ₪)
המנה הוגשה בקערה נאה עם דופן עבה. בבסיסה עוגת סטיקי רייס גדולה כשמעליה מעין תבשיל קארי צהוב שכלל עגבניות שרי ושום אפוי. במנה היו נתחי לברק קטנים שפינקו אותנו בבשר עסיסי ובעור צרוב כהלכה ששמר על פריכותו גם במגע עם הרוטב. אגוזי קשיו, בצל סגול, עלי כוסברה וצ'ילי חתמו את ההגשה.
לטעמי זו הייתה המנה הטובה מבין כל המנות. ראשית, היא הייתה בגודל של מנה עיקרית. שנית, למרות שלא הייתה כמות גדולה של דג, הוא היה עשוי בצורה טובה מאד. בנוסף היא הייתה עתירה במרכיבים ולבסוף מעל לשלל הטעמים (הרגשתי גם טעם אניס) בלטה במנה מתיקות שהפכה אותה למנה מעט "מתחנפת". היא הזכירה לי את תבשילי חלב הקוקוס עם הקארי שמגישים בבית התאילנדי.
לסכום
פלורנטין האוס מהווה אופציה עדכנית ואפנתית לסצנה הקולינרית האסייתית באזור פלורנטין המתפתח ובשלב זה הביקוש אליה רב.
תפריט המסעדה אינו גדול. הוא מציע מנות רבות הנחשבות כאוכל רחוב, מנות אותן ניתן להשיג במקומות אחרים במחיר מתון יותר. המנות מוגשות בצורה אסתטית אך הן נוטות למנעד טעמים עדין, אפילו מעט חששני.
אוכל: . . .
יין: . . . .
אווירה: . . . .
שירות: . . . .
כללי: . . . .
פלורנטין האוס
רחוב פלורנטין 6 תל אביב
טלפון : 03-6164449
מסעדה מאכזבת מאוד. לא היתה מנה אחת טובה.. היו הרבה ממש מביכות.
מצטער לשמוע. ממש חבל.
מקווה שבהיצע הלא קטן של מסעדות בסגנון של פלורנטין האוס תוכל למצוא מקומות טובים יותר.
מרגישים שלא התלהבת ואני מבינה מדוע. שונאת מסעדות ואחרים שמשנים תאורה כדי שלא תראה מה אתה קונה או אוכל.
בוודאי לא אוהבת כיאות מוגבהים כדי שנעזוב מהר. וסיגריות טוב למעשנים. לא נראה לי שאטריח את עצמי לשם.
נ.ב. עדין צריכה לרשום שם ואמייל עם קוד כדי להכנס???? מוזר.אנא בדוק.
לטעמי האוכל היה מעט מאכזב אבל אני יכול להבין את הפופולריות של פלורנטין האוס.
אני לא יודע איך עובד עניין המייל ולא הצלחתי לברר מדוע זה כך אצלי ולא אצל אחרים. עדיין לא אמרתי נואש.
ניכר שלא עפת אני צודקת?
וצריך להביא פנס ?
את צודקת. המקום היה סבבה אבל לא כזה שגרם לי חשק אדיר לחזור אליו שוב בהקדם.
במקום שישבנו היה חשוך ונעזרנו בפנס של הסלולרי בכדי לראות מה אנחנו מזמינים ולפענח את מה שאנחנו אוכלים. מאוחר יותר הם הגבירו את התאורה 🙂
תודה על הרשומה, איכשהו נראה שהאוכל מתאים לקהל היעד, צעירי פלורנטין…
למרות שהצטלם יפה לא נראה לי שיש בשורה גדולה ומיוחדת…..רשימת ה TDL שלי כזאת גדולה שנראה לי שהמקום הזה לא ממש יכנס אליה 🙂
אולי כשקצת יתייצבו וההייפ ירד.
בשמחה
נכון. לא חשתי שם באיזו שהיא בשורה למרות שבסך הכול זו אופציית בילוי סבבה לגמרי באזור.
גם אני אחכה לירידת ההייפ.
בפוסט הקודם השווית בין שני מקומות לדים סאם. משום מה, קיבלתי את הרושם שהמקום הנוכחי לא מהווה איזה סוג של קפיצת מדרגה דרמטית מבחינת איכות. יתכן שאולי מבחינת מחיר. ביקרתי לאחרונה בתאילנדית בסימטת הר סיני ואכלתי משהו דומה לתבשיל הקארי שאכלת, דים סאם אינו סוג של חידוש. אם כך מה ההצדקה למי שלא גר בפלורנטין להגיע במיוחד לאוכל הזה? בלי קשר, תודה שאתה חושף בפני מקומות חדשים
בכיף.
המקום יכול להתאים לתושבי האזור. האפשרות לקחת דים סאם הביתה לדוגמה נשמעת לי אפשרות טובה גם אם הדים סאם אינם נניח ברמה הכי גבוהה. ראו להדגיש שאכלתי מנת דים סאם אחת וגיוזה אז אני לא בטוח שהם מהווים מדגם רציני.
בנוסף יש למקום חן. הוא אפנתי, מבוקש, האנשים שהיו נראו שמחים ונהנים. אני מפרגן. מצד שני הייתי שמח אם הם היו עושים עוד מאמץ בהעצמת הטעמים.