אווה סאפי היא מסעדה-בר-לאונג' חדשה הנמצאת לצידו של מגדל שלום. בכניסה אליה יש שלט המורה שמוגש בה אוכל נשמה מרוקאי.
חצר המסעדה
לפני מספר שנים הייתה מסעדה מרוקאית בשם בארכה ששכנה ברחוב אחד העם הסמוך. קווי הדמיון בין שתי המסעדות לא מסתיימים רק בהיותן מסעדות מרוקאיות ובקרבתן הגאוגרפית. כפי שהיה ב- בארכה גם ב- אווה סאפי העיצוב תיאטרלי אפילו בשירותים.
מבנה המסעדה היפה שוכן ליד גינה מתוחמת שניתן לשבת בה על כורסאות וספות.
מארחת, שהמתינה בכניסה, בדקה את הזמנתנו והובילו אותנו למקומותינו. בפנים החלל גבוה ונאה. במרכז נמצא בר ומשני צדדיו אזורי ישיבה שונים. גובה השולחנות אינו אחיד באזורים השונים: היו שולחנות בר, היו שולחנות רגילים שבמרכזם שקועים אריחים צבעוניים והיו שולחנות נמוכים ליד הספות. באחד האזורים הייתה במה מוגבהת ועליה שולחן אירוח גדול. הישיבה בכיסאות המרופדים הייתה נוחה. תאורה דרמטית מגופי תאורה שונים הוסיפה רבות לאווירה. הקירות הצבועים בגוון של ירוק התאימו לכלי הקרמיקה הצבעוניים שחיכו על השולחנות לצד כוסות וסכו"ם עם ריקועים על הידיות. על מדפים מוגבהים היו אלמנטים שהוסיפו לאווירה כמו גרמופונים, מעין פינג'אן ארוך, בקבוקי משקה בצבעים שונים שהאור עבר דרכם ועוד. בכלל המשחק עם הצבעים בעיצוב היה מעניין. לדוגמה ספה אדומה בעלת נוכחות רבה ניצבה מוארת ובולטת בקצה החלל.
המיזוג עבד היטב. מוזיקה קצבית התנגנה ברקע. המקום לא היה מלא.
עניין השירות היה מעט מבלבל. ראשית אני יכול להמר שהמלצריות לא היו ממוצא מרוקאי. לרובן היה מבטא רוסי. לא חשתי שהן שולטות בחומר ולא אחת הן הזעיקו לשולחננו את האחראי שענה לשאלות. למרות שהשירות לא היה אישי, כלומר המלצריות התחלפו ביניהן, ניכר הרבה מאד רצון טוב. הן ניסו לענות לכל שאלה גם אם לא בהכרח הבינו אותה ולהיענות לכל בקשה. עניין לא ברור היה קשור במנה היחידה בתפריט שהיה עליה תוספת מחיר. בתפריט שקבלתי היה נקוב +20 ₪, בתפריט של שותפי לארוחה +10 ₪ בסוף התברר שלמנה המדוברת בערב ביקורנו יש להוסיף 30 ₪. מבחינתם זה נראה תקין לחלוטין, מבחינתי לא כל כך. התברר אצל האחראי שבכל פעם הם משנים את הבשר שמוגש במנה ומכאן נובעים ההבדלים.
כמו ב-בארכה גם ב- אווה סאפי מוצע תפריט מרוקאי בעיבוד מודרני. לא גדלתי בבית מרוקאי כך שאין לי את הכלים להעריך עד כמה האוכל הוא אותנטי או דומה לאוכל של אמא / סבתא. מה שכן ניתן לומר, לפחות על בסיס ערב ביקורנו, שהאוכל היה טעים, מוקפד, מתובל היטב ובאופן מפתיע לא שמנוני. בסוף הארוחה לא חשתי כבדות. כמו כן ראוי לציין שמדובר במסעדה כשרה ובפרסום עליהם הודגש שאין מדובר במסעדת שף.
בשלב זה מוצע תפריט שנקרא "עסקית הרצה" ב- 100 ₪ הכולל: פלטת סלטים למרכז השולחן, מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית לבחירה ועוגיות מרוקאיות לצד תה נענע. התפריט לא כולל שתייה. בדיעבד אני יכול לומר שהארוחה מתגמלת למחירה. אני מקווה שהמחירים בתפריט הרגיל לאחר ההרצה ימשיכו להיות אטרקטיביים.
הכשרות היוותה מרכיב מגביל בתפריט האלכוהול. אין בתפריט היין יינות מיובאים או יקבים מקומיים קטנים שאינם כשרים. עם זאת הצליחו ב- אווה סאפי לבנות תפריט של 30 יינות מכובדים ברמות מחיר שבין 120 ל- 550 ₪ וכתריסר יינות בכוסות ברמות מחיר שבין 32 ל- 44 ₪. המחירים, להערכתי, נוטים לצד הגבוה. כיאה לבר-לאונג' יש כמובן גם משקאות אלכוהוליים אחרים.
הסלטים שהגיעו היו מהנים מאד: מטבוחת הבית חמימה שהיה בה שילוב מוצלח של טעמים חרפרפים ומתקתקים; סלט סלק מתקתק ומרענן עם עשבי תיבול; טחינה (ע"פ התפריט של הר ברכה) סמיכה, מעט לימונית וטעימה; סלט חרפרף של עגבניות קצוצות שהקרינו טריות; פלפלים קלויים על האש שהודגשו בהם בצורה מוצלחת ומשכנעת טעמי הגריל. הפלפלים היו בגוונים שונים; סלט פלפלים חריפים שהיו בהחלט חריפים; סלט גזר מרוקאי טוב מאד עם הרבה תבלינים מעניינים ולימון ולבסוף קרם חצילים שרופים על האש שהיה טעים אך מעט מלוח.
עם הסלטים הוגשה פרנה שהייתה ניטראלית מאד בטעמיה. אני מניח שהיא כזו במטרה לקלוט את טעמי הסלטים המובחנים.
הסלטים היו פתיחה טובה. ראוי להדגיש שבאף אחד מהם לא הייתה הצפה של שמן והם הקרינו טריות. מסוג הסלטים שמרגישים שלא עמדו שעות וחיכו לעייפה.
פסטל דגים
המנה כללה שני משולשי בצק פילו ממולאים בתערובת דגים (הרגשתי בסלמון) ועשבי תיבול. המאפים הגיעו מלווים במעין שוט גספצ'ו / מטבל עגבניות קר. על הצלחת היו גם טחינה (מסלטי הפתיחה), פסטו ומעט עלים ירוקים.
המאפים היו טובים. הם לא היו שמנוניים, הבצק היה דקיק ופריך והייתה בהם נוכחות בולטת של טעמי הדגים. המטבל עשה את עבודתו נאמנה והוסיף רכות ורעננות.
פסטייה
על פי התפריט, המאפה הקטן מבצק פילו פריך מולא בתערובת שכללה בשר טלה בבישול ארוך, בשר פרגיות צלויות, טנזיה ושקדים קלויים. לצידו היו פלפל אדום חריף ממולא ברוטב ריבתי מתקתק ומרובע של מעין מרמלדה מדלעת. עלים ירוקים, מעט שבבי שקדים ובוטנים ואבקת סוכר חתמו את ההגשה.
נראה שהושקעה עבודה לא מועטה במנה הזו. הרגשתי הקפדה רבה על הפרטים. כל מרכיבי המנה נעשו בצורה משכנעת לפחות מבחינת הטעמים (קשה לי להעיד על אותנטיות). כמובן שבניגוד למנה הקודמת, במנה הזו הייתה משיכה לכיוון המתוק אבל שוב לא היו פה תועפות שמן והטעמים ובמיוחד המתיקות לא היו מוגזמים ו/או מנדנדים.
נתח אדום
על צלחת מלבנית הגיעו נתחים של פּוֹלֶקָה של פרה, במידת עשייה מעט מעל M אשר תובלו במלח גס, שן שום ופלפל שחור גרוס. נתחי הבשר הוגשו לצד סוג של הום פרייז שנקראים כאן צ'יפס מרוקאי וקערית עם מעין סלט ירקות (עגבניות, גזר, פלפל, בצל) שנחתכו לקוביות קטנות.
הבשר, שבד"כ מתאים יותר לצלי, נצרב טוב מבחוץ והיה בפנים קרוב למידה המבוקשת. הוא היה רך ולעיס. טעמי הבשר שלו השתלבו היטב עם טעמי גריל טובים. לגבי תוספת הפחמימה, פעמים רבות מגישים הום פרייז ברוטב צ'ילי או צ'ילי שום, כאן הם נעטפו בתערובת תבלינים ועשבי תיבול. תפוחי האדמה היו פריכים וטעימים. נדמה שצורת החיתוך של הסלט והעובדה שהיה לח למדי הפכו אותו ליותר רוטב מאשר סלט. הסלט הוסיף אלמנט של רעננות. מנה טובה שתובלה ביד טובה בתבלינים עדינים ולא אגרסיביים.
טאג'ין טלה בשזיפים (+30 ₪)
במקרה זה הטאג'ין הוגש עם אוסובוקו טלה. לפי התפריט הבשר עובר בישול ארוך עם בצל, שזיפים מקורמלים וקינמון. הבשר הוגש בכלי המיועד יחד עם קוסקוס וירקות מבושלים (דלעת, תפו"א, בצל וקישוא).
המנה כללה הרבה בשר שהתפרק בקלות רבה מהעצם. הבשר הכיל שומן אך הוא לא היה מוגזם ולא הפריע ליהנות מהבשר הרך. הירקות אופיינו בטעמים מובחנים. הקוסקוס היה מהסוג העבה. קצת היה קשה להבחין בטעמי השזיפים המקורמלים והקינמון אך היו טעמים מתקתקים. נראה כי צלחנו בקלות את המנה החורפית הזו בזכות המיזוג היעיל.
את הערב סיימנו עם חליואת די מאמא שהן "עוגיות מרוקאיות מסורתיות כמו של אמא" שהוגשו על צפחה לצד תה עם נענע. למרות שביקשנו, לא היה מי שייתן הסבר מלא לגבי העוגיות. ממה שהצלחתי להבין קיבלנו : סוג של שבקייה, עוגיית בוטנים, עוגייה עם פיסטוק ירוק, עוגייה עם קוקוס, מעין ספינג' ועוגיית שוקולד עם אגוזים. העוגיות היו החלק החלש של הארוחה. כאן אולי ניתן להרגיש את הבעיה בהגשת קינוחי פרווה.
לסיכום
אווה סאפי היא מסעדה מוצלחת: אווירה טובה, עיצוב נעים, שירות משתדל ואוכל טעים.
להרגשתי אנשיה מצליחים לחבר בין מזרח למערב, חיבור שמוציא את הטוב מכל העולמות. טוב שיש בעת הנוכחית מי שמנסה למצוא את המאחד והמקרב באמצעות חווית אוכל ואירוח.
אני מתכוון לחזור.
אוכל: . . .
שתייה: . . .
אווירה: . . .
שירות: . . .
כללי: . . .
אווה סאפי
רחוב השחר 8 תל אביב
טלפון: 03-6291780
אותה זווית צילום בתחילת הערב ובסופו
אתמול ביקרנו במסעדה. המקום יפה והאווירה טובה אבל האוכל לא נאמן למקור. סלט הגזר והסלק שלא אמורים להיות מתוקים – מלאים בסוכר משום מה. סלט הפלפלים חסר תיבול. קציצות הדגים טעימות אבל לא מזכירות את קציצות הדגים שאני מכירה והטאג׳ין אוסובוקו טלה היה נהדר. מעבר לזה השירות לקה בחסר וזאת בלשון המעטה. לא הייתי חוזרת לביקור נוסף.
תודה על השיתוף.
אכן שירות מהוסס (גם אצלנו) ומטבח שהוא כנראה התאמה לחך הישראלי הקונצנזואלי .
עם זאת הרגשתי שהמקום יכול להציע חוויה כוללת נעימה במיוחד בזכות התפאורה והאווירה.
נקרא מזמין , חסרה לי גולת הכותרת של מאכל מרוקאי – מרק חרירה שטעמתי בטיול במרוקו 🙂
המרק מוגש בכל מסעדה שמכבדת את עצמה.
מקווה שנגיש. הפסטיה דגים קורצת לי 🙂 וגם הטאגין נראה טוב.
תודה לפרוט.
בשמחה.
היינו בעסקית הרצה. מאז לא יצא לי לחזור ואני מניח שהתפריט השתנה.
לגבי המרקים , ייתכן שהם מייעדים אותם לחורף.
נהניתי לקרוא. בעיניי היא מסעדה נוספת מסקרנת שנפתחה הקיץ, אחרי גריג. המחיר נראה לי מעט זול מדי והתחושה שלי שהוא יעלה, רק אני מקווה שלא יותר מדי
גם אני מניח שהמחירים יטפסו למעלה. אני מקווה שלא יעלו יותר מידי.
קראתי כל מילה בשקיקה מרגישה שלקחת אותי למסע שאני חייבת לנסות אהבתי תיאורי המקום הצבעוני ונשמע שהמנות מזמינות אני אוהבת את המטבח הזה וגם אני לא גדלתי לתוכו אבל אני יודעת ששילוב של מתוק ומלוח זה בינגו בשבילי וממתקי המימונה גם הם מושכים אותי תודה נהניתי לקרוא כצו סיפורי אלף לילה ולילה ..????????
שמח שאהבת.
מה שיצא מהמטבח של המקום היה לטעמי. אמנם לא מדובר במסעדת גורמה אבל מה שקיבלנו היה מוקפד ועשוי ביד טובה.
לצערי שמעתי שזהו, אין יותר את תפריט ההרצה המשתלם. אני מקווה שהמחירים הרגילים יהיו סבירים.
מסעדה מרוקאית אווה סאפי. העיצוב המבנה והריהוט אופיני לאותנתיות המרוקאית. תיאטרלי מצועצע. אוכל מרוקאי בדרך כלל טעים ועשיר. לא תמיד הרצף בהגשה אותו הדבר. טוב שצינת שבמנות השמן היה במידה שהרי ידוע שהאוכל המרוקאי ספוג בהרבה שמן. הסלטים מגוונים וטעימים . בטיולי במרוקו אהבתי את האוכל. אכלתי במסעדות של יהודים מסעדות כשרות. הם יודעים להכין דגים בטעמים טובים. והאוכל שמבשלים בכלי הטאגין יוצא ממש מעדן. אני לא הייתי מופתעת מהנאתך מהארוחה שאהבת.אני הייתי מזמינה בדיוק אותו דבר בשינוי קל את הפסטייה עם פרגיות. וכשהמסעדה כשרה השמים הם הגבול.
למעט הפסטל, לא טעמתי ממנות הדגים וכשאחזור שוב סביר להניח שאנסה.
מרוקו הגובלת בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי משופעת במיני דגה וסביר להניח שיש למטבחים שלה הרבה מה להציע בנדון.