מחוז אמיליה רומאניה נמצא בחלקה הצפוני של איטליה ובירתו העיר בולוניה. הקולינריה בחבל ארץ זה, כך נטען, השפיעה רבות על המטבח האיטלקי. ניתן להזכיר פרמג'יאנו, לזניה, רטבי ראגו (בולונז), חומץ בלסמי, פרושטו, מורטדלה ועוד שהגיעו מהאזור ויכולים להצדיק טענה זו.

לאחרונה שמחתי להיוודע לטרטוריה איטלקית חדשה הנושאת בגאון את השם אמיליה רומנה (כך אנשי המקום מאייתים את שם המסעדה בעברית).
הפרסומים על המקום, כולל בעמוד הפייסבוק שלו, עוררו את סקרנותי. אמנם תיארתי לעצמי שלשיווק וליחסי הציבור חלק ניכר בהבטחות שהמקום הוא "בית של אוכל איטלקי מצוין, קליל ואותנטי" או שהתפריט "ישתנה מעת לעת בהתאם לחומרי הגלם המיובאים במיוחד מאיטליה" או שתפריט היין "מוקדש בשלמותו ליינות תוצרת איטליה, אשר מיובאים במיוחד וכל בקבוק נבחר בקפידה רבה על מנת לספק את החוויה הטובה ביותר, אך גם במחירים הוגנים" אבל קיוויתי שאין בבחירת שם המקום אקראיות ומאחוריה עומדת גם הכוונה לבטא בתפריט את חשיבות המחוז והאוכל האופייני לאזור.

טרטוריה אמיליה רומנה נמצאת בפינת הרחובות לילנבלום והרצל בת"א, במקום בו שכנה עד לא מזמן הפיצרייה בית העם. הופתעתי לראות שסביבת המסעדה פחות סואנת מבדרך כלל. ייתכן שהאזור הפך לפחות פופולרי משהיה, ייתכן שזו סתם מקריות ואולי האווירה הכללית היא זו שמשפיעה על מספר המבלים. כך או כך, ב-אמיליה רומנה היו סועדים לא מעטים במהלך כל הערב. בתחילה הקהל ברובו נראה מבוגר יחסית, בהמשך הוא יתחלף בקבוצות של צעירים.

למיטב זיכרוני לא הרבה השתנה כאן מבחינת העיצוב כולל התנור התעשייתי הגדול שהיה ונשאר מאחורי הבר. עם זאת הרגשתי שהישיבה כעת צפופה יותר בהשוואה לביקורי הקודם והאווירה אפלולית ורומנטית יותר. החלל מעביר תחושה שהמקום קיים מזה זמן רב. הוא לא ראוותני או מאולץ אולם למעט התנור הוא גם נעדר סממנים מייחדים. המוזיקה ברקע הייתה מעט קופצנית ורועשת. ישנם מקומות ישיבה נוספים בחוץ על הרחוב שם גם מותר לעשן.

אמיליה רומנה

ממה שיכולתי להתרשם הצוות ב- floor של אמיליה רומנה היה גדול, בוודאי אם אני לוקח בחשבון את ממדי המקום שאינו גדול. הרגשתי שהשירות משתדל. המלצר שקיבל מאיתנו את ההזמנה היה קשוב, תקשורתי, ענה על כל שאלה בסבלנות ולא היסס לייעץ. בנוסף הבקשה הקבועה שלנו לקבל את המנות באופן מדורג מנה אחר מנה נענתה בחיוב ובוצעה כהלכה. הסכו"ם הוחלף בין המנות וקנקן מים חלופי הגיע לאחר שהראשון התרוקן.

התפריט של אמיליה רומנה אינו גדול. לדאבון הלב רוב המנות בו אינן קשורות למחוז המדובר. התפריט מחולק למספר קבוצות: קטנות על הבר, התחלות (primi), פסטות ומנות ריזוטו (secondi), פיצות ומנות דגים, פירות ים ובשר. בערב ביקורנו בנוסף לתפריט הקבוע היו עוד שלוש מנות ספיישל. רוב המנות (במיוחד הפסטות והפיצות) הן בטווח שבין 50 ל- 70 ₪. מחירי מנות הדגים והבשר נעים צפונה. לשאלתי בקשר למקור הפסטה, נעניתי שהיא נעשית במקום למעט מספר מנות שבסיסן פסטה יבשה איכותית.

גם תפריט היין אינו עונה על ההצהרות השיווקיות בדף הפייסבוק או בכתבה של ריטה גולדשטיין במאקו: היינות אינם על טהרת היין האיטלקי; רוב הבקבוקים לא ממש מיוחדים; כמעט כל היינות בכוסות נמכרים במחיר גבוה מ- 30 ₪ לכוס בניגוד להבטחה המפורשת. עם זאת מי שאינו מגיע עם ציפייה או ידע מוקדם לגבי ההבטחות ימצא כאן תפריט שיכול להתאים לטרטוריה איטלקית. תפריט האלכוהול כולל גם קוקטילים,וויסקי, ליקרים, גראפות ועוד. דמי החליצה הם 40 ₪.

תפריט אמיליה רומנה

התקשינו בבחירת המנות. ייתכן שלדרך בה מעבירים את המידע בתפריט יש חלק בכך וייתכן שהרצון שלנו לוותר על הטריוויאלי בדמות מגש אנטיפסטי או בורטה ולחפש את המיוחד היה בלב העניין. בכל מקרה לא היינו החלטיים אבל המלצר היה נעים, סבלני ולא לוחץ.

ריזוטו פירות ים (70 ₪)
מספר קטן של פירות ים (מולים, טבעות קלמרי ושרימפס קטנים) מהסוג הנפוץ במקומותינו "שחו" בריזוטו ברוטב חמאתי שכלל על פי התפריט גם יין לבן ועגבניות. כף עם פרמזן מגורד ליוותה את הצלחת.
פירות הים נעשו טוב אבל כמותם המדודה בלטה מאד. חמיצות נעימה ליוותה את הרוטב. רוטב טעים וממכר שחוסל עד תומו.

ריזוטו פירות ים ב- אמיליה רומנה

טורטליני זנב שור (89 ₪)
חמישה טורטליני הגיעו מלווים במעט רוטב ומספר פטריות שימג'י (!). המלצר ציין שזנב השור נעשה במשך 12 שעות בציר עגל והוא המליץ על המנה בחום.
הכיסונים שהגיעו היו מבצק עבה, לטעמי עבה מידי. הם היו קשים ונעשו פחות מ-אל דנטה. חלקים מהבצק נותרו על הצלחת. הרוטב הג'לטיני היה מצומצם והוגש במשורה. לטעמי המנה הייתה פחות מהנה מקודמתה. לעומת זאת בדומה למנה הקודמת חשתי שהיא פשוט קטנה מידי ביחס למחירה.

טורטליני זנב שור ב- אמיליה רומנה

קלצונה סיציליאנית (68 ₪)
היות וישבתי לא רחוק מהתנור, ליוויתי בשידור חי את אפיית הקלצונה שהציץ מאחורי זכוכית התנור. התהליך לקח פרק זמן ארוך אך לבסוף הקלצונה השחים והגיע אל שולחננו מלווה בסלט קטן. על פי התפריט בתוך הקלצונה היו שפונדרה, עגבניות, צנוברים, מוצרלה, בצל ירוק.
על הסף נראה שהצליחו לשמור על יחס טוב בין המילוי לבצק. הבצק היה רטוב (הנוזלים נכלאו בקלצונה) אך חלקים גדולים ממנו לא היו עשויים עד הסוף. בדומה למנה הקודמת חלק לא קטן מהבצק הלא עשוי נותר על הצלחת. המילוי של הקלצונה היה פיקנטי. חשתי גם בטעם אניס. מלח גס שפוזר מעל לקלצונה גרם לתחושה שהמנה מלוחה מידי. גם הסלט שצורף היה חסר איזון בתיבול (מלוח מידי ולימוני מידי).

קלצונה סיציליאנית ב- אמיליה רומנה

כנראה בשל פרק הזמן הארוך שעבר הרגשנו שבעים. ביקשנו חשבון. הגישו לנו טירמיסו על חשבון הבית אך לא טעמנו ממנו.

לסיכום

באופן מפתיע לא יצאתי כועס מ- אמיליה רומנה למרות שהתאכזבתי מהפער הגדול בין ההצהרות של המקום למעשים בפועל כמו גם מהיד הלא מדויקת במטבח בין אם בטיפול בבצק ובין אם בתיבול. כנראה שגישתי המקלה נובעת מהתחושה שמאחורי הטרטוריה לא ניצבים "כלים כבדים" אלא חבר'ה צעירים שכוונותיהם טובות אך ייתכן והם אינם ערים לביצועיהם הבינוניים.

מקווה שישתפרו.

 

אוכל

יין

שירות

אווירה

כללי

 

אמיליה רומנה
רחוב לילנבלום 21 תל אביב
טלפון: 03-5104391

עמוד הפייסבוק