בצהרי יום שישי, המועד בו חזרנו מהצפון למרכז, החלטנו לנסות את מזלנו באחת המסעדות המדוברות בחיפה בשנה האחרונה. היות ולא היינו בטוחים בלוחות הזמנים שלנו, חרגנו ממנהגנו, לא הזמנו מקום מראש, הגענו למסעדה וקיווינו לטוב. לשמחתי ולמרות שהמקום היה שוקק, לא נתקלנו בבעיה.
איטליאנו שוכנת מעל למסעדה שוואטינא בת גלים במתחם המסחרי שבו נמצאת גם התחנה התחתונה של הרכבל בחיפה. גרם מדרגות מוביל אל המסעדה בקומה השנייה. לא בדקתי בעצמי אם קיימת נגישות לבעלי מוגבלויות אבל קראתי שיש מעלית מיוחדת מהמסעדה שלמטה.
חלל המסעדה גדול ובעל מבנה מעוגל. דרך החלונות הגדולים רואים את הים והחוף. הנוף היפה משכיח במהרה את הסביבה הדהויה והמרופטת של המסעדה. השולחנות סודרו במקביל לקו החלונות. צבעי המסעדה נראו שמחים באור הבהיר שנכנס מבחוץ. תמונות מאיטליה של כרמים, אתרים ומכוניות נתלו על הקירות. התקרה כוסתה כמעט כולה בעציצים משתלשלים עם צמחים של ממש. מוזיקה קלילה התנגנה ברקע. בחלק הפנימי נמצא מטבח פתוח ובמרכזו טאבון. השף חמודי עוקלה, שהשתתף בתוכנית "משחקי השף" נראה כמו רב חובל המפקח מה-גשר על האונייה שלו והמרחבים סביבה.
תחלופת הסועדים במסעדה השוקקת ראויה לציון. יחד עם המלצרים המתרוצצים הייתה תכונה תזזיתית כאילו מדובר ב- פס ייצור. אנשי שירות רבים (מלצרים, אחראים, מארחות) עשו את מלאכתם אולם לרגעים הרגשתי שמשהו אינו עובד כשורה. לדוגמה, עבר זמן רב לאחר שהושיבו אותנו ועד שהמלצרית באה לקחת את הזמנתנו או עיכוב בהוצאת אחת המנות. מצד שני, ייאמר לזכותם שמשלב מסוים הייתה רגישות רבה לגבי המתרחש בשולחננו כפי שיפורט בהמשך.
תפריט המסעדה מחולק למספר חלקים: מנות ראשונות/אנטיפסטי, סלטים, מנות ילדים, פיצות, פסטות ומנות ספיישל/עיקריות. מחירי רוב המנות נעים בין 50 ל- 80 ₪ כשבחלק של המנות העיקריות יש קפיצה למנות מעל 100 ₪. התפריט הזכיר לי, במידה מסוימת, את התפריט של מסעדת ג'מה ביפו אותה אני אוהב.
בתפריט האלכוהול מספר קוקטיילים, בירות ו- "אלכוהול מבקבוק" כמו וודקות, ויסקי, ליקרים וכדומה. באגף היין יש כשלושים יינות ישראלים ואיטלקיים עם עדיפות ליינות אדומים. היינות בסיסיים ברובם ואין ייצוג ליינות מברולו ומברברסקו, שני כפרי הנביולו החשובים בפיימונטה. חלק מהיינות מוצעים גם בכוסות.
ביקשנו קנקן מים. איתם הגיעו גם מלח, פלפל, אורגנו, צ'ילי גרוס ושמן זית עם שום.
ריזוטו שחור ופירות ים (115 ₪)
החלטנו לחלוק במנה עיקרית במקום שתי מנות ראשונות. המנה היקרה בתפריט התעכבה כחצי שעה. כאשר שאלנו את המלצרית לפשר העיכוב היא התנצלה ואמרה שיש בעיה במטבח. לאחר זמן מה היא הביאה סלט טאבולה כמעין פיצוי וכדי שנעביר אתו בינתיים את הזמן. כשהמנה הגיעה סוף סוף היא הייתה מלוחה מאד כמעט בלתי אכילה, במיוחד הריזוטו. ניתן גם היה ממש להרגיש ולראות גרגירי מלח גס. הנחנו אותה בקצה השולחן כמעט בשלמותה. כשהמלצרית ביררה את הסיבה היא העבירה מיד את המידע הלאה. מי שנראה כמנהל הגיע לשולחן. הוא התמודד עם הסיטואציה בצורה מקצועית. התנצל, פינה את המנה והבטיח לבדוק את העניין במטבח. המנה שהובאה לאחר מכן והפעם ללא המתנה ארוכה הייתה תקינה. מרגע זה המנהל דאג בשבע עיניים שנטופל כהלכה.
המנה כללה ריזוטו שחור-סגול עם הרבה פרמזן ופירות ים ב- ביסק סרטנים. פירות הים שכללו שרימפס, קלמרי, מולים וסקלופס עוטרו באספרגוס ים ועלי שומר.
המנה המתוקנת הייתה טובה מקודמתה גם במראה וגם בטעמים. הריזוטו עם פרמזן היה פחות דליל ופחות מלוח. עם זאת בשני המקרים הצבע של הריזוטו נראה מלאכותי. הביסק, לעומת זאת, נראה בגרסה השנייה כהה ומוקפד יותר. הרגשתי בו גם בטעמים מעושנים. מנה "כבדה".
סלט טאבולה סיציליאני (ע"ח הבית)
הסלט הגיע בקערה שדופנה עוטר בלבנה בצדה האחד ומאפה פרמזן בצדה השני. הסלט שתובל בשמן זית ולימון כלל בורגול, פטרוזיליה קצוצה, נענע, בצל ירוק, עגבניות, צנוברים, שקדים קלויים ופרוסות צ'ילי. שלוש "שלוליות" של ויניגרט חתמו את המנה. ניתן להניח שהמרכיבים הים תיכוניים הם אלה שמצדיקים את התואר "סיציליאני" בשם המנה. הסלט היה בכמות סבירה ומרענן. הלבנה והויניגרט הוסיפו לטעמים תוספות עדינות של חמצמצות ומרירות. המאפה היה מצוין.
פיצה ירוקה (57 ₪)
פיצה לבנה (ללא רוטב עגבניות) עשירה במרכיבים: מוצרלה, פרמזן, פטה כבשים, קרם (ע"פ התפריט תרד ומסקרפונה), פלפלים קלויים מוחמצים, זיתי קלמטה וסוג של עלים לקישוט שהיו מיותרים בעיני.
הבצק עם השוליים התפוחים לא היה עבה אבל גם לא דק. עם זאת הוא היה קריספי והחזיק את הכבודה שמעליו. נאמר לנו שיש להם טכניקה מיוחדת להכנת הבצק שכוללת שילוב של מים מינרליים, קרח והתפחה של כ- 30 שעות. הפיצה הייתה גדולה מאד ומפנקת. אופציה מוצלחת לצמחונים.
לזניית היום (72 ₪)
לזניית היום הייתה לזניית ראגו והיא הוגשה באופן ייחודי. הלזניה גולגלה לשלושה גלילים שנראו כמו קנלוני. אלה הוגשו מוקרמים וברוטב עגבניות לצד תבנית מתכת עם גזר פרוס במנדולינה ועלים (כמו חסה ואנדיב) ברוטב ויניגרט. בכל גליל היה בשר שנקצץ גס והרבה בשמל. רוטב העגבניות היה חמצמץ. הגרסה המקומית ללזניה הייתה כבדה והתוצאה הזכירה לי גישת בישול מן העבר. עם זאת הטעמים היו נוכחים.
* הרגשנו מלאים וביקשנו לארוז חלק מהמנה ולקבל את החשבון. במאמר מוסגר, הלזניה שנאכלה מאוחר יותר קבלה טעמים עמוקים יותר. לאחר שהחשבון הוגש, האחראי התעקש שלא נלך ללא סיומת מתוקה. "רק תטעמו" הוא הפציר בנו.
טירמיסו (OTH)
גם מנה זו הוגשה בצורה מיוחדת. בקערה היו חלוקי נחל ועליהם ניצבה צנצנת עם הטירמיסו ובה טוויל קקאו. בצד הייתה כף מעוצבת בצורה מעוגלת שנועדה ללא הצלחה יתרה לשמור על יציבותה על החלוקים החלקלקים. בתוך הכף הגישו כדור גלידה קפה. בעת ההגשה יצרו את האפקט של עשן/ערפל בעזרת מים שנשפכו על קרח יבש שהיה בתחתית הקערה. גימיק ההגשה היה מרשים והטירמיסו היה נחמד.
לסיכום
במטבח של איטליאנו דלה קוסטה נעשה ניסיון לשלב עולמות שונים כמו בישול איטלקי ובישול מקומי או בישול ייחודי עם יד של שף מצד אחד אבל לא כזה שהוא מאד יצירתי, עדכני או מעודן מהצד השני. כך או כך ברורה בו הנטייה להגיש את המנות בצורה מיוחדת לעיתים גרנדיוזית.
מבחינת השירות, החוויה שלנו הייתה מורכבת. עד לנקודת המפגש עם האחראי/המנהל, היו מספר בעיות בתחום השירות. התחושה הכללית הייתה שיש בהתנהלות ה"המתווכים" משהו מכני לעיתים אוטומטי. מהרגע שהמנהל נכנס לתמונה, המצב השתנה כמעט ב- 180 מעלות. היחס הפך להיות יותר אישי, מאד אכפתי ומרצה. בהנחה שזו דרך הטיפול של המקום בכל משבר או תקלה (שיכולים לקרות) אין לי אלא להוריד את הכובע.
ביקרתי ב- איטליאנו דלה קוסטה בצהרי יום שישי. קשה להסיק ממועד זה מסקנות חד משמעיות. עם זאת קבלתי את הרושם שמעבר לנוף המקסים, מדובר במסעדה פונקציונאלית המכוונת לקהל רב. היא מצליחה לענות על צרכיו ויש לה מקום ראוי בסצנה הצפונית.
אוכל: . . . .
שתייה: . .
אווירה: . . .
שירות: . . .
כללי: . . . .
איטליאנו דלה קוסטה (Eataliano Dalla Costa)
רחוב העלייה השנייה 96 חיפה (בת גלים)
טלפון : 04-6601011
נראה מקום מיוחד להגיע אליו, מזמן לא הייתי בחיפה, תמיד חיפה זכורה לי לטובה,
למעט הנסיעה בה שבלתי אפשרית יש הרבה מאוד מוקדי תיירות יפים.
המסעדה נראית מפתיעה בתמונות הראשונות הייתה נראית "סתם מסעדה מקומית", אך נראה שיש חשיבה על ההגשה ועל הטעמים.
שווה לקפוץ.
תודה על השיתוף. 🙂
בשנים האחרונות חיפה עוברת שינוי בתחום הקולינרי ומקומות אוכל טובים נפתחים בה.
לדעתי איטליאנו היא אופציה טובה למדי במיוחד למשפחות. אכן שווה לקפוץ.
תודה על הדיווח והתמונות 🙂
שמעתי שחמודי מתחיל לעבוד במסעדה איטלקית בחיפה אבל הנחתי שהוא פותח מסעדה חדשה…
המנות נראות מאוד נדיבות ואני חושבת שהם התמודדו בצורה מוצלחת עם הטעויות…
הדבר היחידי שמפריע לי הוא שקראו למנת קנלוני "לזניה"…חחחח
הרי כל העניין בלזניה הוא השכבות השונות ואילו קנלוני זה גליל ממולא…חוץ מזה מדובר באותה מנה…
הפיצה נראת ממש טוב….
קראתי שהפיצות הן מנקודות החוזק של איטליאנו. הפיצה הירוקה היא בהחלט אופציה מוצלחת ולא רק לצמחונים.
לגבי הלזניה, אין מדובר בקנלוני. מה שהוגש לנו לא היה מילוי בשרי בגליל פסטה אלא לקחו את הלזניה על שכבותיה וגלגלו אותה באיזו שהיא דרך. ניתן היה לחוש בשכבות והטעם היה בדיוק כפי שמצפים מלזניה בשרית עם עגבניות ובשמל.
אני מתרשם שמדובר במקום מוצלח. המנות נראות טובות ונדיבות. רק לגבי הלזניה לא ברור לי למה קוראים לזה לזניה- זה קנלוני. ראוי לציון העובדה שהגישו 3 גלילי קנלוני- אני לא מכיר מקום שמגיש כמות כזאת. כשמוסיפים את העובדה שזו מנה כבדה- זה אפילו קצת יותר מדי. אבל אני מעדיף נדיבות יתר על פני קמצנות, מה שלצערי נפוץ הרבה יותר במסעדות.
אכן, גם בעיני נדיבות היא דבר מבורך אך כמובן לא על חשבון האיכות.
יש משהו ביד קפוצה של מסעדה, כמו במקרה של מיכאל בדיווח הקודם, שגם אם האוכל בה טעים נותרת איזו שהיא תחושה חמצמצה וחבל.
לגבי צורת הלזניה, שלוש היחידות אמנם נראו כמו קנלוני אבל לא היו כאלה היות ולא היה מדובר ב"צינור" ממולא אלא ממש לזניה שגלגלו את שכבותיה בדרך כלשהי. היה מאד מפתיע לאכול את הגליל הזה ולחוות ממש לזניה כאילו היא במצב רגיל. המנה הייתה נדיבה, טעימה אבל גם "כבדה". הסלט בצד הצליח להקל על הכבדות.
נראה שסוף סוף גילו את המקום היפה הזה שנקרא בת גלים.
לאכול מול הים נותן הרגשה של חופש ועושה את האוכל קצת יותר טעים. המנות נדיבות ומצלמות טוב, אהבתי את הפיצוי של הסלט ואת הפיקוד של המקום שהצליח לברוח מתבוסה.
פעם הבאה שיהיו גלים אשמח לאכול שם אחרי סשן גלישה בטוח שכל יהיה טעים.
לא ידעתי שבת גלים נחשבת חוף לגלישה. טוב לדעת. בפעם הבאה נוסעים לשם במקום למלדיביים או ביאריץ 🙂
הנוף, היחס וההשתדלות בהחלט תרמו את תרומתם לצהריים נעימים.
כנראה שזו הנוסחה למסעדות שיחזיקו מעמד באזור,
מסעדות יותר "משפחתיות" גם לתושבי האזור וגם למטיילים עם משפחות
מסעדות שף קטנות כמו כולה כנראה שמקומם יותר בתל אביב
בסה"כ החוויה נקראת נעימה גם אם לא מסעירת חושים וגם זה משהו בימינו
ניכר שאיטליאנו היא מסעדה המיועדת למסות, מעין מכונה גדולה. לזכות האחראי יש לציין את העובדה שהוא ידע לנתב את העניינים כך שנצא עם תחושה שלא היינו בורג במערכת. לא עניין של מה בכך. לדעתי יש לו ניסיון רב והוא אכן עשה את תפקידו בצורה מוצלחת.
האם הם אכן יאריכו ימים ? כפי שציינת יש להם בסיס רחב. נקווה שישכילו לשמר אותו.