דוסה בר נמצאת במקום בו שכנה עד לא מזמן בועזו, המסעדה היפנית של בועז צאירי שנסגרה. בעמוד הפייסבוק שלהם נכתב שמדובר במסעדת מזון בריאות שתגיש "אוכל רחוב דרום הודי,מלא טעמים, שמח, טעים, בריא, טבעוני, ללא גלוטן".
הגענו בשעת צהריים מוקדמת. כדאי לזכור שהחנייה באזור איננה ידידותית. היה יום חם מאד ושמחנו לגלות שהמזגן בפנים עבד ביעילות. למקום שהיה כמעט ריק שני חלקים. האחד, בחוץ על המדרכה והשני, חלל פנימי קטן מידות עם בר קטן הפונה לכיוון המטבח. על השולחנות חיכו מתקני עץ עם עזרי אוכל כמו סכו"ם מפיות וכדומה. למרות שעל הקיר לצידנו היה חיפוי עץ ועליו מעמדים קטנים עם פסלונים ובקבוקי סודה, לא ראיתי במקום מוטיבים הודיים ברורים.
מלצרית תמירה הניחה לפנינו את התפריטים לצד בקבוק מים קרים. התפריט קצר והגיבור הראשי שלו הוא כמובן ה- דוסה. בתפריט מוסבר שזהו " קרפ מלוח שעשוי מבלילה על בסיס אורז ו- Urad Dal (מש שחור מקולף). הבלילה מכילה שפע של ויטמינים מקבוצת B כולל ויטמין B12 הנוצר בתהליך התסיסה והופך אותה למנה צמחונית מושלמת." עוד מוסיפים "בזכות היותה מותססת ה- דוסה קלה לעיכול ומזינה". לפני ההגשה, כך נכתב, מושכים את ה- דוסה בשמן קוקוס וצ'אטני צ'ילי. הלקוח יכול לבחור את מידת החריפות בהתאם. אותנו לא שאלו והדוסות שקיבלנו היו ללא שמץ של חריפות.
כשניסינו להתעמק בתפריט הקטן ולברר מה המשמעות של "דוסה טעימות" המוגדרת כמנה זוגית שיש בה "הכל מהכל בצלחת אחת" התברר, שאחת מארבע הדוסות האפשריות אינה בנמצא (ים תיכונית) וה- דוסה הכתומה תהיה רק בעוד כמחצית השעה. כך שלמעשה אין משמעות לטעימות. מחמש אפשרויות נותרנו עם שתיים. החלטנו לא לוותר והזמנו את ה- צהובה. קיווינו שלאחר שנסיים אותה אולי תצטרף לרשימה זו שההכנות בנוגע אליה היו בעיצומן.
בכלל נראה שהמקום מתנהל בקצב משלו. לא הייתה שום סיבה הגיונית אבל לקח זמן רב להוציא את המנות מהמטבח, במיוחד את המנה השנייה. נאמר לנו שהגענו מוקדם מידי (!?). לא הבנתי את האמירה הזו שכן הגענו כמחצית השעה לאחר המועד הרשמי של פתיחת המקום.
עוד לפני שהגיעה ה- דוסה הונחו לפנינו שתי קעריות מתכת קטנות של סמבר (sambar או sambhar) המוצג בתפריט כמרק עדשים עם תמרהינדי. המרק הדליל היה כמעט ללא טעם. ביקשנו חריף ומלח. בדיעבד יתברר שהמרק אמור היה לצאת יחד עם המנה והמלצרית שגתה והוציאה אותו מוקדם מידי. בהמשך עם המנה הבאה נקבל קערית נוספת של סמבר שיהיה סמיך יותר אבל גם עם חמיצות רבה יותר.
לאחר מספר דקות הגיעה על צלחת מתכלה דוסה צהובה (38 ₪) המוגדרת כמסאלה דוסה קלאסית. בתוך הקרפ היתה תערובת שכללה, בין היתר, תפוח אדמה, בצל סגול ותבלינים. בצד הוגשה פנכה עם צ'אטני קוקוס ועוד פנכה עם צ'אטני סלק.
הקרפ היה מעניין מאד. הייתה לו פריכות נעימה והוא היה טעים. המילוי ניתן בכמות סבירה אבל לא היה לו טעם בולט או מיוחד. לא הייתה גם כל חריפות. כמו כן השילוב של פחמימה בתוך פחמימה יצר תחושה של כבדות. שני סוגי הצ'אטני היו מבוססים על טחינה בבלנדר ולא על בישול. למעשה שני הצ'אטני שקיבלנו היו סוג של ממרחים. הם היו יבשים למדי, מרקמם היה גרגירי וטעמם לא מאד מובחן או מעניין.
היות ורצינו בהתחלה את ה- דוסה הכתומה אבל לא כל מרכיביה היו מוכנים, הוצעה במטבח אפשרות לקבל את ה- דוסה מהמרכיבים שישנם ושהיא תהיה בערך חצי ירוקה וחצי כתומה. הסכמנו להתנסות. ה- דוסה המשולבת (40 ₪) כללה, בין היתר, מנגולד, בטטה, בצל לבן, בצל ירוק ותבלינים. המנה הגיעה מלווה בפנכה עם סלט קטן של גזר וכרוב ומעליהם תבלינים. הקרפ הפעם היה פחות קריספי בהשוואה לקרפ הקודם. הצ'אטני קוקוס היה מעט יותר לח מקודמו. מודה שגם ה- דוסה הזו השאירה אותי שווה נפש.
ליווינו את הארוחה במיץ תפוחים טבעי המיוצר במושב קשת ברמת הגולן שהיה מצוין (14 ₪).
לסכום
לא הייתי בהודו ואין באפשרותי לדעת עד כמה דוסה בר מייצגת נאמנה את החוויה של אוכל הרחוב בדרום הודו. יחד עם זאת אני יודע מה טעים לי ומה לא. מה שאכלתי השאיר אותי אדיש. בנוסף אוכל רחוב, לפחות על סמך הגדרתו, אמור להיות אוכל מהיר הרבה יותר מזה שהגיע אל שולחננו.
כנראה שאינני נמנה עם קהל היעד של המקום: אני לא צמחוני או טבעוני; לשמחתי אין לי בעיה עם גלוטן; אין לי טעמים שהייתי רוצה לשחזר מביקור בהודו ולבסוף החיך שלי הוא חיך המורגל לאוכל מערבי. כולי תקווה שאנשי דוסה בר יצליחו לקלוע לטעמו של קהל היעד שלהם.
אוכל: . .
יין:
אווירה: .
שירות: . .
כללי: .
דוסה בר
רחוב בן יהודה 188 תל אביב
טלפון: 03-6591961
לי היה שם מאוד טעים וגם אני לא הייתי בהודו. אכלתי את הצהובה ואת הכתומה והדבר היחיד שבאמת היה חסר הוא חריפות. הצ'אטני הוא על בסיס קוקוס ולקח לי כמה ביסים כדי להתאהב בו טוטאלית. כבר הייתי שם יותר מפעם אחת ובהחלט אשוב.
שמח לקרוא שאהבת. תודה על חוות דעתך.
מקווה שהם יצליחו לבסס את עצמם ולרכוש קהל נאמן כמוך.
לא נשמע כמו מקום שהייתי פוקד, לא קהל היעד ולא חושב שהם מחדשים או מעניינים. תודה על השיתוף
בשמחה.
לשמחתנו יש אלטרנטיבות.
חבל. תבלינים ויד בטוחה במטבח לא קשורים בטבעוני או בשרי. בטח במטבח ההודי אבל בכל מטבח האוכל צריך להיות טעים.
לא חסר אוכל טבעוני שאנו אוכלים קבוע ..חומוס ? פסטה ?פלאפל? מג'דרה… סתם כמה שעלו לי כרגע.
אין מקום לסלחנות. אוכל צריך להיות טעים !
חשוב לי להדגיש שלא באתי ל- דוסה בר עם גישה שונה בשל היותם טבעוניים.
את צודקת לחלוטין. אוכל צריך להיות בראש ובראשונה טעים.
כשמבקר מסעדות צמחוני\טבעוני כותב בעיתון ביקורת על מסעדה שאיננה צמחונית\טבעונית, צצות להן המון תגובות על כך שלא ראוי היה למערכת העיתון לשלוח אותו לבקר את המסעדה.
האם אתה חושב שאדם שאיננו צמחוני\טבעוני יכול לתת ביקורת נאמנה עבור הקהל הצמחוני\טבעוני ? (אני יכול לנסח את אותה השאלה גם עבור אדם לא שומר כשרות, ההולך לבקר מסעדה כשרה)
תודה שהעלית את הנושא המעניין ומעורר המחשבה.
לדעתי מי שאינו צמחוני/טבעוני יכול לנסות כל מנה במסעדה צמחונית/טבעונית בעוד צמחוני/טבעוני מוגבל במסעדה שאינה צמחונית/טבעונית. אותו הדבר קיים לגבי כשרות, מי שאינו אוכל כשר יכול לאכול במסעדה כשרה אבל ההפך הוא בעייתי יותר.
לכל אחד אומניבור, צמחוני, טבעוני, שומר כשרות או שאינו שומר כשרות מגיע לאכול אוכל טעים. אני מאמין שניתן להכין אוכל צמחוני/טבעוני/כשר מענג ומהנה. אם מישהו סומך על חוש הטעם שלי הוא יצטרך לסמוך גם על חושיי במסעדות צמחוניות/טבעוניות/כשרות. "סט הכלים" המלווה אותי לא משתנה בפתחה של מסעדה כזו 🙂
אפשר להמשיך את הרעיון ולשאול, האם מי שמגיע מתרבות אחת לא יכול לבקר אוכל שמגיע מתרבות אחרת? האם אני לא יכול לחוות דעתי על אוכל אסייתי, דרום אמריקאי וכדומה ?
לדעתי זה עניין של פתיחות ורצון להתנסות.
בכל אופן, ל- דוסה בר הגעתי ללא דעה מוקדמת או אג'נדה כלשהי אלא להפך הגעתי עם סקרנות ורצון לחוות חוויה (ובמקרה זה חוויה ייחודית) טובה.
מסעדת דוסה בר אם לא תשנה את התפריטים שלה גם היא תיסגר. שמחתי לקרוא שמיץ התפוחים הטבעי ממושב קשת ברמת הגולן היה טעים. זה לפחות הטעם שאנחנו מכירים.
נראה לי שמעט מוקדם לקבוע מה יהיה עתידה של המסעדה.
מדובר במקום קטן ואני מקווה שיש לו קהל יעד מספיק גדול ויציב לקיים אותו. לשפית של המקום, כך פורסם, יש קהל נאמן שמלווה אותה בימיה כמבשלת ביתית ומעבירה סדנאות.