קורון פטיסרי (Couronne Patisserie), מערת הקשת ו-פקיעין

בביקורנו בצפון הספקנו לבקר גם בקונדיטוריית בוטיק, גם ב-מערת הקשת בפארק אדמית וגם ב-בית הכנסת העתיק בפקיעין.

קורון פטיסרי היא קונדיטוריית בוטיק בסגנון צרפתי ולצדה בית קפה. היא נמצאת בקיבוץ עברון הסמוך לנהריה. לאחר שיורדים מכביש 4 לפני הכניסה לקיבוץ ישנה חנייה גדולה. הלכנו בעקבות השלטים והגענו לחצר קטנה עם עצים גבוהים לצד צריף עץ משופץ. יש כניסה נוספת כנראה מתוך הקיבוץ. המקום, כך נכתב, שוכן בצריף ששימש כמטבח הראשון של הקיבוץ. העיצוב נקי. דרך החלונות הגדולים רואים את הסביבה הירוקה והפסטורלית. התנהלות העניינים כאן מעט מסורבלת. כשמגיעים, נכנסים לקונדיטוריה. מזמינים לפי מה שמושך את העין או לאחר התייעצות. מתיישבים ומחכים להזמנה שלוקחת זמן מה. רק בסוף ניגשים שוב לקופה ומשלמים. אין מחירים ליד תיאור הפריטים בויטרינה.

את המקום פתחה במרץ 2018 הקונדיטורית עטר כהן טורנוא בת קיבוץ לוחמי הגטאות שנישאה לדניאל בן קיבוץ עברון. שם המקום כתר/עטרה בצרפתית מכוון לשמה. עטר, שהחלה לעבוד בקונדיטוריות כבר בגיל 15, עברה בדרך בכל מיני תחנות ביניהן סטאז' אצל Christophe Michalak בפריז הנחשב לרב אמן חדשני ופורץ דרך בתחום.

בקונדיטוריה ויטרינה מלאה בכל טוב: קרואסונים במילויים שונים, טארטים אישיים/טארטלטים, מאפים מלוחים ומתוקים, מאפי בריוש, קישים אישיים, כריכים ועוד. מוצעים גם שתייה חמה ומיצים. ניתן אף לבחור בארוחה מובנית ב- 45 ₪ הכוללת: קרואסון ממולא וסלט. לדבריהם, ההיצע כל הזמן משתנה ואכן חלק מהמאפים השתנו בויטרינה בין ההזמנה שלנו לתשלום. בכל מקרה כדאי לבוא עם סבלנות היות שאם יש לקוח מהסס הבחירה שלו יכולה לקחת זמן וליצור לחץ בקופה. עם זאת הוויב הכללי רגוע, המוכרת אדיבה ונחמדה וברקע יש מוזיקה ישראלית נעימה.
בנוסף לויטרינה ישנם מסביב מספר מדפים ועליהם מוצרים שניתן לקנות: עוגות בחושות, מארזי עוגיות ואפילו מוצרים כמו צנצנת דקורטיבית עם דובדבני אמרנה, אנשובי אורטיז, מחית פטריות וכמהין, שוקולד מריר גרוס לשתייה ואריזות פסטה.

הזמנו מספר פריטים בשני חלקים, קודם את המלוחים ואח"כ המתוקים. הוספנו שלוש כוסות קפה הפוך. את המגשים הביא לנו לשולחן מלצר חביב.

קרואסון עשבי תיבול וגבינה תוצרת בית. המאפה היה טוב אם כי אכלתי קרואסונים (שהיו אמנם ללא מילוי) אווריריים יותר. המליחות הייתה בולטת. הגבינה בתוך הקרואסון לא חולקה באופן שווה. בסך הכול קרואסון נחמד.

מאפה ארטישוק עם גבינת עזים, עגבניות שרי, וחומץ בלסמי מצומצם. הבצק היה מאד פריך. הבלסמי המצומצם "צבע" את המאפה בגוון מתוק מידי. חביב מינוס.

מאפה בטטה, פטה, פרמזן ובצל. המאפה המוצלח ביותר בקבוצת המלוחים. טעמי הבצל היו מודגשים אבל זה היה לטובה משום שהם השתלבו נהדר עם הגבינה והבטטה. טעים.

ע"ב השלישייה הנ"ל ניתן לומר שהבצקים מצוינים. קיפולי הבצק, הפריכות, תחושת הטריות, כל אלה היו מהנים. הטופינג שימש יותר כסוג של תבלין/תוספת.

בׇּרְקַשְיוֹ – חטיף שוקולד שנעשה מדקואז קשיו עם קרמל עטוף בשוקולד מריר ושוקולד חלב. מעל גנאש קשיו מוקצף ושני אגוזי קשיו מלוחים כקישוט. השוקולד היה מאיכות טובה מאד. למרות המליחות מהקשיו, הקינוח היה עדיין מתוק וקצת כבד ומנדנד. חבל שאגוזי הקשיו ספחו לחות ולא היו פריכים.

אשכולית וקמפרי – על בסקוויט לימון הונחו ג'ל קמפרי ומי ורדים וקונפי אשכולית אדומה. הכל נעטף במוס וניל. בתיאור שהוצמד לקינוח בויטרינה נכתב שבמוס יש גם שיבולת שועל. קינוח לא מתוק, מעניין, שונה ומרענן. הצטערתי שלא צילמתי את השכבות בפנים.

ע"ב שני המתוקים שהזמנו התרחש מהפך. הבסיס/הבצק היה זניח לעומת היתר.

עוגת תפוזים בחושה שנלקחה הביתה בעת התשלום, הייתה פשוטה, עסיסית וטעימה מאד.

החשבון היה 182 ₪ כולל העוגה שעלתה 38 ₪ . לא מוגזם במונחים תל אביביים אבל לא מחיר נמוך. שווה לבקר אם נמצאים באזור.

קורון פטיסרי – Couronne Patisserie
קיבוץ עברון
טלפון: 04-9857787 או 054-4993672
שעות פעילות: א'-ה' 08:00-18:00 (המטבח נסגר ב- 15:00), ו' 08:00-14:00, שבת סגור.
על הדלת כתוב "אין כניסה לבעלי חיים".
דף הפייסבוק

הגענו ל-פארק אדמית. שביל ההליכה למערת הקשת מהחניון שסידר קק"ל אינו ארוך ונוח להליכה. בדרכנו לאתר ליווה אותנו עדר עיזים שמשום מה צעד ללא רועה. כשהגענו ראינו קבוצה שעשתה סנפלינג. די משעשע לראות את אלה שעושים סנפלינג, אני מניח בפעם הראשונה, בעוד חבריהם מעירים להם הערות עוקצניות.
למעשה מערת הקשת איננה מערה אלא שרידים של מערה שקרסה במהלך השנים. השילוב של מזג אוויר נפלא, נופים יפים ואנשים מלאי שמחה וחיים עשה לי טוב.

בפקיעין המאוכלסת ברובה בדרוזים יש מספר אתרים יהודיים: בית הכנסת העתיק, מערת רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י), קבר רבי יוסי דמן ו-בית זינאתי.
היישוב היהודי בפקיעין משמש כהוכחה לכך שהיישוב היהודי המשיך ברצף בארץ ישראל גם לאחר חורבן הבית השני. על פי המסורת לאחר החורבן 24 משפחות כוהנים נמלטו לגליל. שלוש מהן (זינאתי, תומא ועודה) הגיעו לפקיעין. עד היום יש בבית הכנסת שבישוב שני לוחות אבן מימי בית שני. במשך השנים היישוב היהודי במקום הלך והידלדל וכיום נותרה בו רק מרגלית זינאתי המתקרבת לגיל 89. מרגלית, המכונה "שומרת הגחלת היהודית בפקיעין" הדליקה משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בשנת 70 למדינה. מתחת לביתה הוקם מרכז מבקרים העוסק בשימור המורשת של המשפחה ושל היישוב היהודי בפקיעין.
ע"פ המסורת בית הכנסת העתיק עליו שומרת מרגלית שימש כבית מדרשו של ר' יהושע בן חנניה, רבו של ר' עקיבא. ב- 1873 הוא הוקם מחדש היות שב- 1837 הייתה רעידת אדמה שפגעה בו. בית הכנסת שופץ עוד מספר פעמים מאז. יצחק בן צבי, נשיא המדינה השני, עסק בחקר הישוב היהודי לאחר חורבן בית שני. הוא זה שגילה את הרצף היהודי שהיה בארץ. לטענתו יש סבירות רבה שהמקור של חלק מהערבים הכפריים בארץ הם יהודים שהמירו את דתם במשך השנים. בצדו השני על שטר 100 שקל המנציח את פועלו מופיעה חזית בית הכנסת בפקיעין.

בביקור שלנו במקום לא נתקלנו ביותר מידי אנשים. פקיעין נראתה מנומנמת. נכנסנו לבדנו לבית הכנסת וויתרנו על ביקור בבית זינאתי.

בית זינאתי בפקיעין