טום אביב, זוכה מאסטר שף בעונתה השישית, פתח בתחילת השנה יחד עם המסעדנים אורי רז ואיתי ביטון את קוקו במבינו. המסעדה, שהכותר המשני הצמוד לשמה הוא Festa italiana, נפתחה בפאתי שוק הכרמל המשתנה והמתפתח במקום בו שכנה מסעדת פאפא'ס.
מבחינה עיצובית השינוי המהותי ב-פלור בהשוואה לפאפא'ס נראה יותר קוסמטי ונועד ל-הקליל את ההרגשה: הורדת הספה שהייתה במרכז החלל והחלפתה בבר; תליית שלל תמונות על הקירות ופיזור פיצ'יפקס חמודים (לדוגמה על השולחן שלנו הייתה מלחיית ינשוף חביבה ובכלל צלחות ההגשה והאכילה היו צבעוניות ובסגנון רטרו); התקנת שלטים ואורות ניאון צבעוניים והקרנת קטעי וידיאו קצרים בלופ. ה-בלגאן המאורגן נראה לי זורם וטבעי כאילו הגעתי למקום שטוב לו עם עצמו. אפשרויות הישיבה מגוונות מאד: ישיבה לצד שולחנות רגילים לזוגות או קבוצות במרפסת סגורה בסגירת חורף או בפנים; שולחן אבירים רחב; ומספר רב של אפשרויות ישיבה לצד בר: בר בחוץ, בר במרכז המסעדה, בר מול קיר המשקאות ובר ליד המטבח. לדעתי אפשרויות הישיבה הרבות לצד בר אינן מקריות אלא הן חלק מהרצון של אנשי המקום לפנות לקהל צעיר וליצור אווירה קלילה ופחות מחייבת.
ואכן נראה שרוב הקהל בערב ביקורי (יום שני) הורכב מקהל צעיר יחסית. המקום היה מלא, תוסס, אנרגטי ורועש. השולחן שלנו מוקם לא רחוק מהדלת לבר בחוץ (לצערי לא הקפידו לסגור את הדלת ומשם הגיעו ריחות חזקים של עשן סיגריות). אולי זו הסיבה שתנועת האנשים (סועדים ונותני שירות) בסביבתנו הייתה רבה. גם טום אביב הקפיד לעבור בין השולחנות, לברך את הסועדים ולברר את מידת הנאתם.
לא רק טום, גם ידם של כל אנשי הצוות, מהמלצרים ועד האחראים, הייתה על הדופק. המלצרית שלנו הייתה עניינית ויעילה. היא ענתה לכל שאלותינו ונענתה בחיוב לבקשה להוציא את המנות בצורה מדורגת. התזמון שלה היה מדויק. היא גם הראתה בקיאות בתפריט ולא חששה לבטא את המלצותיה. כשהתברברנו עם בחירת מנה, היא אף הציעה להביא לנו דוגמית מהמטבח בכדי שנקבל החלטה מושכלת וכך עשתה. גם מי שנראה כאחד מהאחראים היה ערני וקשוב. לדוגמה הוא הביא לנו ביוזמתו כוסות ובקבוק מים. בנוסף הוא לא היה מוכן שנעזוב בסוף הארוחה בלי שנטעם משהו מתוק ולכן קיבלנו על חשבון הבית שתי מנות קטנות של גלידת נוצ'לה (של Otello בדיזינגוף). גם הוא וגם המלצרית היו מאד קשובים לביקורת ונראה שאכפת להם והדברים שאמרנו ייבחנו וישקלו.
החלק של האוכל מכונה בתפריט "מהמטבח של טום" ויש בו בסך הכול עשרים מנות. מצד אחד טווח המחירים שלהן נע בין 22 ל- 78 ₪ בלבד מצד שני המלצרית ציינה, שלמעט הפיצות, יתר המנות בינוניות או קטנות בגודלן. מתיאור המנות גם חומרי הגלם לא נראים מורכבים או יקרים במיוחד. בכתבות התדמית נכתב שטום שואב השראה מהמטבח האיטלקי ומתאים אותו למטבח הים תיכוני. השוק הקרוב עוזר לו בכך. כמו כן שהוא מכוון לכך שהאוכל לא יהיה עמוס, מכביד ומתובל מידי.
תפריט השתייה מצומצם אף הוא ומכיל חמישה קוקטיילים ושישה יינות (מחציתם אדומים ומחציתם לבנים) הן כבקבוקים והן בכוסות.
עם ההושבה והתפריטים קיבלנו כוס מתכת עם פופקורן. במקומות שונים ראיתי שנכתב שהפופקורן מתובל בשמן כמהין. לשמחתי, אם היה שמן כזה הוא כלל לא הורגש.
קולרבי יא ראבי (36 ₪)
על מספר פרוסות דקות של קולורבי (בסגנון קרפצ'יו) היו סלסה ירוקה (עשבי תבלין) וסלסה אדומה (זרעי עגבניות), גבינת ברינזה מפוררת וסומק.
מנה קלילה עם גוון מלוח. מנת פתיחה חביבה.
פריטו קוקו (54 ₪)
קלמארי, שנאמר שהוא טרי, עבר טיגון והגיע על מצע איולי לצד זחוק/סחוג ירוק וחצי לימון קלוי.
הקלמארי (ראשים וגוף) היו טעימים מאד. האיולי היה קרמי ונעים. שוב מנה לא גדולה ויחסית קלילה.
קרבונרה כזה (56 ₪)
מנת קטנה, להערכתי 80 עד 100 גרם פסטה. "בייקון" טלה עם פסטת קמפנלה (Campanelle), שנאמר לנו שנעשית במקום, ברוטב שכלל חמאה וגם מעט שמנת ופלפל שחור.
המטבח הצליח להתמודד יפה עם הפסטה הטרייה וייבש אותה מספיק בכדי שהיא לא תהיה רכה. מבחינת הפרופורציה של המרכיבים, היו יחסית הרבה נתחי בשר אם כי חלקם נעשו מעט יותר מידי ונטו לטעם מריר. היות והפסטה דחוסה, המכלול לא נתן תחושה שהמנה קטנה. מבחינת הטעמים, בסך הכול מנה טובה גם אם היא רחוקה מקרבונרה קלאסית מרחק לא קטן.
פיצה ירוקה (52 ₪)
מנה גדולה יחסית. הבצק דק עם שוליים מעט תפוחים. הטופינג כלל קרם תרד (כולל מוצרלה) כבסיס ומעל פרורי גבינת ברינזה, פלפל שחור ובמרכז ביצה חצי רכה (6 דקות) חתוכה לרבעים.
הבצק היה טוב ולמעט התרככות במרכזו הוא החזיק את הטופינג. הביצה הייתה קרה ונראה לי נכון יותר להגישה חמה אע"פ שבמבחן התוצאה היא לא הוסיפה רבות למעט מבחינה ויזואלית. מבחינת הטעמים פיצה עדינה מאד וטובה.
ליווינו את הארוחה ב- Domaine Louis Jadot Chambolle Musigny Les Fuees 2009 . דמי חליצה 30 ₪ .
האזור נחשב לכזה שמפיקים ממנו יינות רכים אבל היין הספציפי היה קשוח עם מבנה טאני. בתחילה בלטה בו החמיצות אבל בהמשך הוא נרגע. בעל טעם עשיר וארוך. יין טוב מיצרן שנחשב סולידי ולא סקסי. אופי השנה ניכר בו. לטעמי הזמן יעשה לו טוב אז כדאי להמתין עם פתיחתו.
לסיכום
אנשי קוקו במבינו יודעים מה הם עושים ועושים זאת טוב. נדמה שהם משחקים היטב בכל הקלפים שקיבלו: האזור שהופך להיות מרכז בילויים אטרקטיבי, הסמיכות לשוק, המקצועיות והניסיון של המסעדנים, ואחרון אחרון חביב, כל מה שמייצג השף טום אביב, הצעיר, המחובר והמבין את המדיה.
יצאתי מ- קוקו במבינו בהרגשה טובה. לרוב אינני מתחבר למקומות שהם רועשים ושהאווירה בהם אמורה להיות מעל למרכיבי החוויה האחרים אבל מבחינתי היה משהו במכלול שמתאים לאמירה שהשלם גדול מסכום חלקיו. אנשי המקום הצליחו ליצור תמהיל נכון בין המקום כמסעדה ובין המקום כמקום בילוי.
קוקו במבינו מקיימת את מה שהיא מבטיחה ונותנת במה ל-חאפלה איטלקית.
אוכל: . . . .
שתייה: . .
אווירה: . . .
שירות: . . . .
כללי: . . . .
קוקו במבינו
רחוב הלל הזקן 12, כרם התימנים תל אביב (במקום פאפא'ס)
טלפון: 054-3377667
ישבנו לחגוג יום הולדת לחברה, ואז אמרתי למלצרית שאני טבעונית אז היא הגיבה בהתלהבות: "יש לנו מלא מנות חדשות לטבעונים!" כשהתבקשה לפרט המנות המוצעות היו פשוט לצחוק לטבעונים בפרצוף: פיצה טבעונית (בעצם מדובר בפוקצה בלי גבינה), סלט חסות ופסטה (ברוטב אליואוליו). כששאלתי אם אפשר להכין לי פסטה ברוטב עגבניות ולהוסיף טיפה ירקות אפילו בתשלום, המלצרית הלכה לשאול במטבח וחזרה עם תשובה שלילית, ואמרה שאפשר להכין רק פסטה ברוטב עגבניות רגילה כי "תום (השף) לא אוהב שמשנים לו את המנות". אני מצטערת, לא מכירה מסעדה בתל אביב שכ"כ מכבדת את עצמה עם היצע כ"כ דל עבור אוכלוסיה שלמה בעיקר באזור תל אביב. הרגשתי שאני שובעת מבצק ועוד במחירים כ"כ מופקעים. בקיצור אכזבה גדולה.
יש לציין שהמוזיקה רועשת בקיצוניות ושאי אפשר לדבר בכלל בפנים.
ברוכה הבאה ותודה על התגובה המושקעת שראיתי שהיא מופיעה גם ב-טריפאדוויזור.
צר לי לקרוא על האכזבה שלך. ברור לי שההיצע שיש היום במסעדות בארץ לקהל טבעוני הוא היצע יחסית מועט. חבל שבנוסף לכך לא באו לקראתך. ניתן להניח שהיחס שלהם הפך את כל החוויה להרבה פחות מהנה.
אני לא מסעדן ואין לי ממש יכולת להבין (ולהסביר) את מה שקורה מאחורי הקלעים במסעדות. אני מקווה שבעתיד תהיינה לך חוויות טובות יותר.
נשמע מקום כייפי, טעים ומעניין להעביר בו ערב.
התמונות עשו חשק עז לטעום הכל (כולל התמנונים :))
תודה על השיתוף.
ב- קוקו במבינו יש מרכיבים שנותנים לקהל משהו שהוא מעבר לאוכל, מה שיכול להעצים את החוויה: טרנדיות, אקשן, סלבריטיז וכדומה. בערב ביקורנו כל המרכיבים היו במינון נכון.
ממש אהבתי את פאפא'ס – הקמפנלה ארטישוק שם היתה אחת הפסטות המעולות שטעמתי בחיי… חבל שנסגרה
אולי שווה לך לתת צ'אנס לגרסה הנוכחית.
ממה שהבנתי , ניתן למצוא קשר בין קוקו במבינו ל-פאפא'ס בבעלות ואפילו מישהו ציין שיש מנות דומות כמו הפיצה הירוקה .
חאפלה איטלקית עם אדפטציה ים תיכונית נשמעת אחלה אלטרנטיבה לבילוי קליל וטעים אבוא עם החברה מהבריכה תודה שחשפת עוד מקום
אכן, מקום לא מחייב.
יכול להתאים לקבוצה שרוצה לעשות שמח.
לא יודע למה, אבל משהו במנות ,בין אם בתיאור שלהן ובין אם במראה, לא עורר אצלי תאווה אליהן. אני כן אוהב אווירה בזמן ובסיטואציה המתאימים, לכן אם אביב בסביבת מקום ויתעורר חשק לאכול, אז אכנס.
לא רואה את עצמי מגיע בצורה מסודרת ומתוכננת.
לדעתי אנשי המקום מכוונים למסעדת אווירה שהאוכל בה הוא רק חלק מהחוויה הכללית ולא העיקר שלה.
מבחינתי הם מצליחים בכך.