מסעדת קלארו ("ברור" או "כמובן" בספרדית) של השפים רן שמואלי וטל פייגנבאום הוקמה ב- 2014 במתחם שרונה בתל אביב שהחל אז לקרום עור וגידים.
המסעדה רחבת הידיים (כ- 1100 מ"ר) נמצאת במבנה טמפלרי עם רקע היסטורי מכובד. המבנה הוקם ב- 1886 ע"י הטמפלרים כיקב. אח"כ הוא עבר מספר גלגולים: בית דפוס, מפקדה בריטית ומפקדה עברית, מטבעה של בנק ישראל כאשר במרתף הייתה גם הכספת של המדפיס הממשלתי, מבנה של המוסד ולבסוף מגנזה.
למסעדה במבנה המשוחזר מספר חלקים: מבואה, חלל מרכזי ובו מטבח פתוח המוקף בבר, מרפסת מקורה, חדר פרטי בקומה העליונה ושני חללי אירוח במרתף. העיצוב הכללי חם ומבוסס על שילוב של עץ ואבן.
הקהל בערב ביקורנו היה מגוון. יש לציין שלמרות שהמסעדה גדולה, התפוסה הייתה נאה מאד. אנחנו ישבנו במרפסת המקורה והסגורה בסגירת חורף. התאורה החמה, הטמפרטורה הנעימה (לדברי המלצרית 24 מעלות), מוזיקה חרישית ברקע, שולחן מעץ גדול ונוח והתנהלות רגועה של אנשי הצוות כל אלה תרמו לאווירה טובה ונעימה.
מלצרית נעימה וסבלנית שירתה אותנו. היא הקשיבה בקשב רב לכל ההערות שלנו ולטענתה העבירה אותן הלאה. מים רגילים בקנקן זכוכית הוגשו לבקשתנו.
בהתחלה היו שתי מהמורות מבחינת השירות. צלחות לא נקיות שקבלנו שהוחלפו מיד ועיכוב בהוצאת המנות הראשונות. בהמשך השירות יהיה מתוקתק.
בתפריט ניתן למצוא השפעות ים תיכוניות. הקונספט הכללי מדגיש עונתיות ומקומיות. מעת לעת יש תפריט תקופתי ובו ירק עונתי דומיננטי המהווה ציר למספר מנות. התפריט הקודם היה תפריט חודש ההדרים. בתפריט הנוכחי נשארו ממנו מספר מנות. לפי המלצרית התפריט יכול להשתנות כמעט מידי יום ולעיתים פעמיים ביום. בתפריט מציינים גם מנות שניתן להתאים לצמחונים או לטבעונים.
תפריט השתייה גדול ועושה רושם טוב מאד. הוא כולל שתייה קלה, 8 בירות, 8 קוקטיילים (45-58 ₪), 3 מוקטיילים – קוקטיילים ללא אלכוהול (38 ₪) ו-2 ג'ין המיוצרים במיוחד למסעדה בקיבוץ גן שלמה. תפריט היין מגוון ומכיל יינות מישראל, צרפת, איטליה ועוד. יש בו ייצוג למספר יבואנים מצוינים. גם תפריט היין בכוסות מכובד ומוצעים אף יינות במגנום. למסעדה איש יין (סומלייה). ניתן להביא יין מהבית בעבור 50 ₪ דמי חליצה.
פתחנו ב- חזיר פריך בקרמל פומלות (86 ₪)
הבשר הלבן (צלע עם עצם וחתיכה נפרדת) שקורמל היטב הגיע על קרם שומר לצד סלט עלים ופומלות ובצל סגול מטוגן.
הופתענו לראות צלע חזיר שלא נכתב או נאמר אודותיה. המלצרית התנצלה ואמרה שיש להם גרסת ערב כמו שקבלנו וגרסת צהריים ללא עצם. החזיר נעשה כהלכה והגלייז המתקתק החמיא לו מאד. על הבשר הייתה מעטפת דקה שהוסיפה פריכות. לא היה הרבה בשר אבל מה שהיה, היה טעים מאד. הסלט שכלל עשבי תיבול (נענע, פטרוזיליה, כוסברה ובזיליקום), פומלות וצ'ילי אדום היה מצוין אף הוא. הוא הוסיף טעם חמצמץ-חרפרף ורעננות שנתנו קונטרה לשמנוניות של החזיר. הבצל המטוגן הגיע בטמפרטורת חדר והוסיף מרקם וטעם. קרם השומר היה החוליה החלשה. בסך הכולל מנה טובה מאד.
תמנון צרוב על הפלנצ'ה (86 ₪)
חלקי התמנון שנצרבו על הפלנצ'ה הגיעו עם ירקות מוחמצים ומספר פרוסות תפוח אדמה על קרם שום קונפי ומעל סלסת צ'וריסוס.
חלק מהתמנון נעשה היטב וחלק היה קשה. השיטה שלהם לרכך את התמנון היא באמצעות הקפאתו והפשרתו. נראה שבחלקים העבים השיטה לא כל כך עבדה. המנה גם לא הייתה מאוזנת מבחינת טעמיה. הקרם שום קונפי היה דומיננטי מאד (טעמי שום ומליחות בולטים) והירקות המוחמצים חמוצים מידי. הסלסה הזכירה לי יותר צ'ימצ'ורי ולא הבחנתי בה בצ'וריסוס. מנה לא משכנעת.
טורטליני שורט ריבס (84 ₪)
שלושה טורטליני נאים בגודלם מולאו בבשר שורט ריבס והוגשו בקרם בצל עם מרווה ומעל קציפת פרמזן. הקציפה, שכיסתה את המנה, הוזזה לטובת הצילום.
גם במנה הזו היו לי מספר הסתייגויות שהועברו למלצרית. הבצק של הטורטליני היה מעט עבה ובקיפולים הגסים הייתה בעיה בעשיית הפסטה. מילוי הבשר היה יבש. ייתכן שהיה עדיף להשתמש בנתח שומני יותר. מבחינת הטעמים, המילוי היה אנמי בעוד הקרם החמאתי עם המרווה והקציפה הם שנתנו את הטון. המנה לא יותר מ-בסדר.
פיצ'י פירות ים (142 ₪)
במעמד ההזמנה נאמר לנו שבין פירות הים שבמנה יש סרטן כחול שמצריך התעסקות. שאלנו אם ניתן להחליפו במשהו אחר ונענינו שהוא יוחלף בתמנון. הפסטה עבודת יד הגיעה ברוטב שכלל שום, צ'ילי, כרישה, עשבי תיבול וציר סרטנים. במנה שקיבלנו היו שרימפס וחתיכות תמנון. לפי המלצרית אמור היה להיות גם קלמארי אבל לא הבחנתי בו. הפסטה הייתה בסדר והשרימפס עשו רושם טוב אבל שוב חזרה בעיית התמנון. אמנם הוגשה כמות נדיבה מאד של פירות ים (בעיקר תמנון) אבל כמו במנה הקודמת הוא היה קשה וצמיגי. הטעמים היו מעט תוקפניים. השארנו את רוב התמנון בצלחת.
גלידת יוגורט יווני (48 ₪)
פרוסה של עוגת שמן זית (נראתה כמו מחצית קאפקייק) לוותה בגלידת יוגורט ובחבושים מקורמלים. קינוח עם משחקי טעמים, מרקמים וטמפרטורות. הגלידה הייתה מקסימה, חלקה, רכה, לא קרה מידי, נימוחה ומלאה בטעמי חמיצות-מתקתקות. החבושים שהגיעו כקונפיטורה הוגשו חמים והיו מתוקים במידה. עוגת שמן הזית הייתה מעט יבשה. אני לא בטוח שזו הייתה כוונת המשורר (השפית-קונדיטורית שלהם, עופרי רהב) אבל היה בהחלט נכון להוסיף מרקם כזה למכלול. עוגת שמן הזית הוסיפה טעמים אדמתיים. קינוח נהדר.
ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו: Chateau Malescot St. Exupery 2000
הייתה התאמה בין האף לפה. בהתחלה החמיצות בלטה. היא התעדנה עם הזמן והיין הפך לאלגנטי, חלק ומהנה. נראה שעם השנים היין פיתח טעמים שניוניים ואף שלישוניים. היין התאים לאוכל.
לפני החשבון הסומלייה הציע לנו ארמניאק Darroze מ- 1981 ע"ח הבית. ויתרנו והודנו על המחווה.
לסיכום
ארוחת הערב ב-קלארו הראתה שאפשר ליהנות מה-מסביב (אווירה ושירות) יותר מהאוכל.
מבין המנות שהזמנו, הראשונה הייתה טובה והקינוח מצוין. שאר המנות היו ליד.
קלארו
רחוב דוד אלעזר 30 (פינת רחוב הארבעה) תל אביב
טלפון: 03-6017777
הייתי כמה פעמים בקלארו. ברוב הפעמים נהניתי מהאוכל. באופן די בולט, האוכל שם מאופיין בטעמים חזקים, מתובלים ודומיננטיים ברוב המנות. חבל שהביקור שלך לא היה מוצלח.
אכן חבל 🙁
באופן כללי אין לי בעיה עם טעמים עזים ותיבול בולט, ראה הדיווח על קפה פופולר. עיקר הבעיות שלנו בקלארו נסובו סביב טיפול בחומר גלם (תמנון) ואיזון טעמים.
תודה על הביקורת. עוד משמעות של המילה Claro בספרדית היא "בהיר". לדעתי זה התרגום המתאים ביותר במקרה הזה.
תודה על הוספת המידע.
מודה שאני לא ממש מבין את הקשר בין פירושי השם למקום. מצד שני השם קליט ונשמע טוב גם בעברית.
הייתי שוקל להכניס גם אלמנט של תמחור/VALUE לסקירה. המנות הראשונות בין אם טובות או פחות מתומחרות בפראות (84 ש"ח לשלושה טורטליני???). זה יכול מאד לפגום בהנאה.
השבוע דרך אגב כבר הספקתי להיות בטוטו. השיפוץ מאד יפה, האוכל טעים (אם כי התפריט קצת מצומצם/מהודק מדי) אבל שוב, המחירים לא שפויים. רוב המנות העיקריות מתומחרות בשלוש ספרות עם קידומת 2. לא הגיוני
גם אני מצר על העלאת המחירים במסעדות ולא רק בהן. דרך אגב , כל הכבוד שהספקת להגיע לטוטו.
לגבי הצעתך, אני כותב ליד כל מנה את מחירה , מצרף צילום, ולעיתים מבטא את דעתי לגבי היחס בין העלות לתועלת. יש דרך אחרת לעשות זאת ?
הייתי שם פעם אחת בבראנץ, ובאמת האווירה הייתה העיקר לצד השתייה. לאור הבינוניות של האוכל אף פעם לא התחשק לי לחזור לשם, מחפש אווירות במקומות אחרים 🙂
המקום בהחלט קסום. חבל שגם אתה הרגשת שהאוכל שם משני.
קלארו היא בסך הכול מקום "בסדר" שווה לקחת את מנת הטלה לשנים שלושה אנשים שמזכירה בהגשה את ז'אנר פקין דאק לחיבור עצמי.
מנה טעימה אבל מתומחרת ב-300 שקל.
מסכים עם חוסר ההתלהבות הכללי שלך
אכלתי את המנה בעבר והיא אכן זכורה לי לטובה.
מנה כזו פחות מתאימה מבחינת הכתיבה בבלוג גם בשל מחירה וגם משום שאם היינו אוכלים אותה היה יותר קשה לבחון עוד מנות. בהנחה שמגיעים בקבוצה זו יכולה להיות בחירה טובה.