עד לא מזמן חשבתי שאני בין האחרונים שעדיין לא ביקרו בשוק המקורה בשרונה. רבים בסביבתי דיברו על השוק ועל דוכני האוכל שבו. הצפיפות הייתה הסיבה העיקרית לדחיית הביקור. הצטרפות קפטן קארי, דוכן אוכל בסגנון הודי של השף יונתן רושפלד, למתחם היה הקש ששבר את גב הגמל. בעבר, כשרושפלד היה במטבח של הרברט סמואל אכלתי מנות בסגנון הודי וזכרתי אותן לטובה. הדיווחים החיוביים במרחב האינטרנטי על קפטן קארי אף הם עודדו אותי לא להתעצל. החלטתי לעשות מעשה ולחנוך בעזרת הקפטן את ה- "לב הפועם של הקולינריה הישראלית".
מספר מילים על המתחם והשוק המקורה. על פניו נראה כי בשרונה יצרו מתחם אטרקטיבי ופורה. טיול בין כרי הדשא, העצים, בריכות המים החמודות עם החבצלות והמבנים הנמוכים והמשופצים מחזק את ההרגשה שאכן מדובר בריאה ירוקה ובועתית. נווה מדבר במרחב אורבני אפרפר ומחניק. עם זאת מגדלי שרונה הנישאים אל על בשולי המתחם מטילים את צילם ומזכירים מי כאן הבוס. השוק המקורה נמצא מתחת למגדלים והכניסה אליו יכולה להידמות לבליעה מודעת בתוך לועו של מנגנון קפיטליסטי משומן ומשוכלל. חלק מדוכני המכירה והאוכל נמצאים במרכז החלל ויוצרים נקודות ציון להתמצאות. היתר נמצאים בקצוות ולעתים נדמה שהם חבויים בתוך כוכים. החלל מוצל וממוזג ונעים לשהות בו גם בשעות הצהריים החמות. למרות שלא היה כל צורך המקום היה מואר הן בפנסים גדולים והן בשרשרות של נורות. קרני האור שחדרו מבעד לחרכים בגג יצרו אפקט דרמטי מעניין. הגענו בשעת צהריים מוקדמת ולשמחתי לא היה עומס רב מידי. לא באנו לקנות אבל התעכבנו לזמן קצר בחנות כלי בית. היה ברור שהמחירים בה גבוהים, גבוהים מאד.
ובחזרה ל- קפטן קארי. מדובר למעשה בחלל שהוסב בחלקו הפנימי למטבח. המקום נמצא בשכנות ל- ממלכת החלבה ול- GULI'S DESSERTS בקצה השוק ליד אחת היציאות. תור לא קצר השתרך בפתח. שתי בחורות עמדו על המפתן ליד קופות רושמות והקלידו בקצב את ההזמנות. בחור דרוך עמד לצידן. הוא פיקח על מהלך העניינים, קרא בשמות הלקוחות כשהמנה הגיעה לדלפק ושימש גם על תקן של בודק מנות (checker). בזמן ההמתנה הצצתי למטבח. השף רושפלד לא היה בו. מאוחר יותר אראה אותו משוחח עם אחד הסועדים בחוץ. כאשר הגיע תורי ניסיתי להיעזר בבחורה שעמדה ליד הקופה. לצערי התחושה של הלחץ והאנשים הנושפים בעורף לא באמת מאפשרים קבלת החלטות נינוחה. ייאמר לזכות אנשי המקום שהתנהלותם הייתה מהירה ויעילה. לאחר התשלום ממתינים בצד. כמובן שכדאי לשמור על קשר עין ואוזן ולא להתחיל לשוטט ברחבי המתחם. לאחר שהמנות מוכנות, קוראים בשם המזמין שאמור לבוא ולאסוף את הכבודה. המנות שהזמנתי יצאו על טס מתכת מחופה בנייר חום עם לוגו של המקום, יש גם מנות המוגשות על מגשי קרטון. שקית בד צבעונית עם סכו"ם חד פעמי הונחה על כל מגש לצד קערית האוכל. המנות הגיעו בקערות מהסוג המתכלה. בכניסה מצד ימין היו מדפים עליהם הונחו סכו"ם מפלסטיק, פנכות קטנות עם רוטב חריף (שמן וצ'ילי) ומגבונים לחים.
מקומות ישיבה (כסאות בר) היו פזורים בקדמת קפטן קארי אך לא נראו ממש שייכים לו. בחלק מהם ניתן היה לשבת לצד שולחן גבוה ובחלק אחר על דלפק לצד מבנה מרובע שהזכיר לי קיוסק סגור. התחושה הכללית הייתה לא פורמלית. התפריט המוצע ב- קפטן קארי אינו גדול. הוא כולל מחמצים ב- 9 ₪, שלוש מנות בחלק המכונה צ'וטה ומכוון למנות קטנות שמחירן נע סביב 30 ₪, חמש מנות המכונות "זכרונות הילדות של הקפטן" שמחירן נע בין 52 ל- 64 ₪ ושתי מנות המכונות "ממטבח הארמון" 62 ו- 58 ₪. יש גם נאגטס עוף לילדים ב- 25 ₪. ראוי להדגיש שבכתבות התדמית התפרסם שהאוכל המוגש ב- קפטן קארי אינו מסורתי אלא נעשה בהשראת המטבח ההודי והתוצאה היא הפרשנות האישית של השף.
פאניר (52 ₪)
בתפריט נכתב שהמנה הצמחונית הזו היא בסגנון פנג'אב, מדינה הנמצאת בצפון הודו שממנה יצאו לעולם גם מאכלים כמו עוף טנדורי, נאן ולביבות הודיות מטוגנות (פאקורה).
שתי קוביות די גדולות של גבינת פאניר שעברו טיגון נחו במרכז הקערה ומסביבן דאל עדשים ואורז עם שני רטבים (אחד כתום ואחד צהבהב), מעט יוגורט ורוטב חריף מעל. בנוסף היו עשבי תיבול, חתיכות בצל סגול, בזיל סגול, חטיפי בצל מטוגן וחטיפים נוספים (אורז תפוח?).
הפריכות של ה- "חטיפים" הייתה מוצלחת ויצרה עניין. מרקם הגבינה, לעומת זאת, היה צמיגי והיא הזכירה לי יותר טופו מאשר גבינה. במידה רבה נוכחותה הייתה מיותרת היות והיא לא ספגה את טעמי המנה. מנגד האורז והדאל עם הרטבים הפכו למעין עיסה עמוסת טעמים. מבחינתי גודלה של המנה לא חיפה על העדר הטעמים המובחנים שבה.
עוף טנדורי (54 ₪)
שני שיפודים לא גדולים של עוף בצבע אדום כהה הונחו בתוך קערה על מערום של אורז שטבל ברוטב עדשים. המנה לוותה בבצל מוחמץ אדום אף הוא, גרגירי חומוס מטוגנים ועשבי תיבול (כוסברה). בנוסף יוגורט ורוטב חריף. מודה שציפיתי להרבה יותר. אמנם נתחי העוף היו רכים ועסיסיים אך חסרי טעם מובחן בוודאי לא כזה המוכר כטנדורי מעבר לצבעם הדומיננטי. לעומת זאת המנה הייתה עמוסה בטעמים מעורבבים כשהנוסחה של כמות גדולה של אורז ברוטב גס עם יוגורט ורוטב חריף נראתה פתאום חוזרת על עצמה ומשעממת.
טלה ועוף ביריאני (62 ₪)
המנה כללה קערה ובה נתחי בשר טלה ועוף עם אורז ביריאני. גם כאן נוספו בצל קצוץ, עשבי תיבול, "חטיפים" פריכים, יוגורט ורוטב חריף. בנוסף צורפו בזיל סגול, פלח ליים, פלפל צ'ילי ופרוסות עגבנייה.
מבחינת המראה המנה הייתה דומה לקודמתה. עם זאת מבחינת הטעמים ושילובם זו הייתה המנה המוצלחת מבין שלוש המנות. החיבור היה טוב.
לאסי תפוחים (16 ₪)
לא אהבתי. לטעמי המשקה היה מתוק מידי ולא סיימתי אותו.
לסיכום
בדיעבד התברר שהסגנון של המנות שאכלנו ב- קפטן קארי היה דומה וכלל מרכיב מרכזי בכמות מצומצמת בתוספת אורז וקטניות ברטבים, מרכיב מתפצח, יוגורט ורוטב חריף. בכל המקרים הייתה לי תחושה של יד גסה הן בשילובי המרכיבים, הן בטעמים והן בהגשה. אפשר אפילו לטעון שמנה אחת אקראית מבין השלוש תוך וויתור על השתיים האחרות הייתה מעניקה לי בסופו של דבר את אותה החוויה. יכול להיות ששגיתי בבחירת המנות אך בהחלט ייתכן שחוסר עידון וחוסר איזון הוא הקו המבוקש כאן ובכך הדוכן עונה על המבוקש.
לא מצאתי את הביקור ב- קפטן קארי ככזה המעודד אותי לחזור אליו שוב.
אוכל : .
יין :
אווירה (של השוק) : . .
שירות : .
כללי : .
קפטן קארי
שרונה מרקט (רחוב אלוף קלמן מגן 3 ת"א)
עדיין לא ביקרתי בשרונה מרקט, לא מצאתי משהו שיביא אותי לשם. כולם מתלוננים על העומס וריבוי האנשים והדוכנים שלא מצאתי תירוץ להגיע לשם.
גם לפי הרשומה שלך אני מבין שאוותר על התענוג.
תודה על השיתוף 🙂
לדעתי כדאי לנסות להגיע אל המתחם ולו פעם אחת בשביל להתרשם בעצמך.
במנות כמו שאני רואה בתמונות, צריך יד מאוד מאוד טובה. בכל דבר שמבשלים צריך יד טובה, אבל לדעתי כאן החשיבות של זה אפילו יותר גדולה. גם יש כאן ריבוי מרכיבים, וגם כולם מאוד דומיננטים. זה כנראה לא קרה כשהיית שם. אפילו שהמנות נראות מעניינות, אני אוותר לעת עתה.
בכלל, כמה פעמים הייתי בשרונה מרקט, והדברים שהכי משכו אותי היו דווקא חנויות הירקות והגבינות (לה פרומז'רי) ופחות האוכל. פעם אחת רק אכלתי בטייגר לילי והיה מוצלח. מעבר לזה יש כמה דוכנים נחמדים שטרם ניסיתי , אבל ההתרשמות שלי שהשוק הוא לא בשורה גדולה.
היה נחמד להסתובב בשוק. לשמחתי הוא לא היה עמוס מידי. בנוגע לקנייה … אני נרתע לאור הידיעה שהמחירים שם גבוהים.
לגבי קפטן קארי ובכלל, מבחינתי סוד הקסם הוא באיזונים. התקשיתי למצוא אותם במנות של קפטן קארי הן ביחס בין המרכיבים והן בטעמים.
אומרים שהטעם הישראלי נוטה לטעמים עזים. ייתכן שזה הסיפור גם כאן.
נראה לי שרושפלד עלה על גל מזון מהיר אסיאתי. דווקא ממנו מצפים ליותר. מצע אורז עם קצת בשר תבלינים ובתימחור כזה הוא ביג נו נו.בכל מקרה, התמונות עושות חשק להגיע למיתחם שעד עכשו השאיר אותי אדיש.
אם אתה מגיע למתחם, כדאי לזכור שיש שעות עמוסות יותר ועמוסות פחות. אומרים שעדיף להגיע בשעות הצהריים המוקדמות ולא להגיע בסופי שבוע.
קפטן קארי. חוץ משמות מפוצצים אני לא רואה משהו מיוחד במסעדות ההודיות שהעלתה ברשומות האחרונות. השף רושפלד צריך לבחון את עצמו. מדוע היו לו נפילות במסעדות שנסגרו.
מבחינתי חבל שעדיין לא נמצא המקום שיספק אוכל הודי מוקפד. אחכה בסבלנות.
מצער לשמוע. למרות שבסך הכל מדובר בדוכן אוכל במקום מסחרי שאמור להשביע את ההמונים. השם שעומד מאחוריו, כמו גם הידיעה שרושפלד מאוד אוהב אוכל הודי, יצר ציפייה שזה יהיה מקום עם מטבח הודי שאין דומה לו בישראל. אולי לקחת את הטעמים קצת יותר רחוק ולקרב אותם למקור. כנראה שרושפלד נמצא עדיין תחת ההשפעה של השנה הפחות טובה שעוברת עליו עם סגירת המסעדות שפתח בתל אביב ובירושלים. בקיצר, לסיום הטרילוגיה ההודית שלך אני אלך לאכול במה-פאו.
הדוכן של רושפלד, לפחות על בסיס התורים, אכן מצליח לספק את הסחורה עבור אנשים רבים. כל הכבוד לו. ייתכן שאפשר להקיש מכך שהבעיה היא אצלי.
לגבי מא פאו, אני שומע על יותר ויותר אנשים שמתלוננים על שירות לקוי ועל ביצועים חסרים. קח את זה בחשבון.