במסגרת חזרתנו למקומות ותיקים שאינם בכותרות הגענו שוב ל-קפה איטליה.
קפה איטליה נחשב ל-"דובדבן שבקצפת" בין הפרויקטים שבהם מעורבים המסעדנים ארי ויורם ירזין. המקום פועל מ- 2008, נמצא ממזרח לנחל איילון (במקום בו פעלה מסעדת צ'ימיצ'נגה ז"ל) ומציע תפריט איטלקי קלאסי.
המסעדה רחבה, מעוצבת בסגנון של פעם ומחולקת למספר אזורים מופרדים אך לא נפרדים. לדוגמה המטבח שמציץ מאחורי מחיצת זכוכית שמגנה מפני רעש וריחות או הבר הנמצא בקצה החלל אך הוא מספיק בולט ונוכח או החדר הצדדי/פרטי שדלתותיו פתוחות לרווחה. המקום מואר באור רך וחם. הסאונד הכללי ותנועת המלצרים לא משאירים ספק שנמצאים במסעדה פעילה ותוססת.
כל משך שהותנו המקום שקק חיים והקהל היה מגוון. הרבה אנשי שירות עמדו לרשות הסועדים. הפעם, בשונה מפעמים קודמות, קצב הגעת המנות לשולחן היה בדיוק כפי שביקשנו. בנוסף היות וחלקנו את המנות, לקראת כל מנה חדשה פינו וניקו את השולחן והחליפו סכו"ם. המלצרית שלנו הייתה יעילה, נעימה ונתנה תחושה טובה. באחת מהשיחות הקצרות שניהלנו התברר שהיא עובדת במסעדה כבר חמש שנים. בעיני הותק שלה הוא איתות חיובי להתנהלות המקום.
על המטבח, כך נכתב, מנצח השף איתי בידרמן. התפריט שיש בו מנות ממספר אזורים באיטליה דומה לזה שהיה בביקורי הקודם לפני 4 שנים. עם זאת המחירים עלו, כ- 10 ₪ תוספת כמעט לכל אורך החזית . התפריט מחולק לקבוצות: אנטיפסטי כולל סקציית סלטים, מנות פסטה המופרדות לפסטות טריות ולפסטות יבשות, מנות עיקריות עם דגים או בשר וקינוחים. אהבתי שהפרידו בין הפסטות היבשות לטריות (הום מייד מחיטת דורום וביצים טריות). בתפריט גם נכתב ש-"ניתן לקבל את כל מנות הפסטה עם פסטה מחיטה מלאה או פסטה ללא גלוטן". בערב ביקורנו אף הוצעו מספר מנות ספיישל.
תפריט השתייה כולל שתייה קלה, שתייה חמה, בירות מבקבוק ומחבית ו- 5 קוקטיילים (52 ₪ כל אחד). תפריט היין, שרובו ישראלי, אינו גדול, בנאלי, מנסה לקלוע לטעם רחב ומסתמך על מפיץ אחד גדול. היינות סולידיים ואין אף לא יין יוקרתי/מיוחד אחד שיקשט את התפריט. הייצוג האיטלקי מינימלי רק טוסקנה ו-ונטו. אין יינות מפיימונטה אפילו לא יינות בסיסיים כמו דולצ'טו או ברברה. מחירי רוב היינות נעים בין 150 ל-250 ₪ כאשר יש לא מעט יינות בכוסות. ברוב המקרים מחיר היין בכוס הוא כרבע ממחיר הבקבוק השלם. אני מניח שרוב חובבי היין ישמחו להביא בקבוק שלהם ולשלם את דמי החליצה המתונים (45 ₪).
פתחנו ב- פרח קישוא (32 ₪) – מנה מהספיישלים
פרח הקישוא מולא בתערובת של ריקוטה ואנשובי, נעטף בבלילת בירה וטוגן. הוא הגיע בסלסת עגבניות, שום, צ'ילי והרבה מידי שמן זית. פרח הקישוא היה פריך. עם זאת השמנוניות הרבה יצרה אצלי תחושה לא נעימה. טעם האנשובי לא הורגש. מנה לא מוצלחת בעיקר בשל עודף השמן.
סלט כבדי עוף (58 ₪)
קבלנו כמות נדיבה של סלט שכלל חתיכות כבדי עוף, הרבה עלים (חסה אייסברג ורוקט), חצאי עגבניות שרי, שפע אגוזי מלך, חומץ פטל ושמן זית.
כנראה הוסיפו את אגוזי המלך שנקלו קלות בסוף ובכך הצליחו לשמור על הקראנצ'יות שלהם. הירק הקרין טריות והחסה שמרה על פריכות. הכבדים הוגשו בטמפרטורת חדר. לדעתי לא נכון היה להגישם חתוכים לחתיכות קטנות יחסית. בשל כך נוכחותם כמעט ונעלמה במכלול. טעם חומץ הפטל היה מתון, מה שהפך את התיבול למדויק. בסך הכול מדובר בסלט לא משעמם שנעשה נכון.
את הסלט הזה אכלנו גם בפעם הקודמת. כמות הכבדים והעגבניות אז הייתה גדולה יותר ושילמנו 48 ₪. עם זאת הרשמים מהמכלול נשארו דומים.
לזניה בולונז (78 ₪)
הרבה דפי פסטה ירקרקים (נאמר לנו שהם נעשים במקום עם תרד) הוגשו עם רוטב בולונז ובשמל. המלצרית שאלה אם נרצה פרמזן מעל. כמובן שרצינו. הפרמזן שגורד בשולחן בכמות מכובדת לא היה מהסוג המיושן.
עלי הלזניה הקרינו עשייה ביתית. המנה שידרה רכות ומידה של חנפנות (לא בקטע רע). מבחינת טעמים זו מנה נוכחת אם כי הייתי שמח ליותר בולטות לבשמל ומעט פיקנטיות.
הלזניה של קפה איטליה היא אחת ממנות הדגל. אכלנו אותה גם בפעם הקודמת ושילמנו 68 ₪. בשתי ההזדמנויות הלזניה הייתה משביעת רצון.
פטוצ'יני אדום אלא מטריציאנה (74 ₪)
הפטוצ'יני שמוכן במקום עם עגבניות וצ'ילי יבש לווה בעגבניות שרי חמימות, שום, צ'ילי, פטרוזיליה, בצל סגול מקורמל, כמות אדירה של חתיכות בייקון מטוגנות ושמן זית. ביקשנו פרמזן. הפעם המלצרית הביאה את הפרמזן מגורד בצלחת נפרדת.
מנה פיקנטית וכבדה. הייתה חסרה לי קצת לימוניות אבל בגדול זו מנה נוכחת וטעימה. היד הרחבה עם הבייקון נתנה תחושה של מנה בשרית מתגמלת.
אפרופו תגמול, בתחילה שאלנו למשקל הפסטה ולאחר בירור במטבח נאמר לנו כ- 230 גרם. נשמע מוזר. מאוחר יותר יתברר שהתייחסו למשקל הפסטה לאחר הבישול היות ומשקל הפסטה לפני הבישול הוא 140 גרם. מתברר שהנתון שקיבלנו מדויק ואלו הן גם התוצאות שקבלתי בבדיקה שעשיתי בבית עם פסטה טרייה. שאפו על המידע המהימן שנתנו לנו.
טליאטלה די מנזו – Tagliata di Manzo (132 ₪)
מספר פרוסות סינטה דקות הגיעו על מחבת לוהטת עם עלי רוקט טריים מעל. המלצרית ביקשה להדגיש עוד לפני הגעת המנה שאנחנו אלה שקובעים את מידת העשייה. המתנה קצרה הבשר יהיה לכיוון מדיום. ככל שנחכה הוא ימשיך להיעשות. היא גם ציינה שאם צורבים אותו משני הצדדים מזרזים את העשייה. המנות העיקריות מוגשות עם תוספת לבחירה. אנחנו בחרנו בתפוחי אדמה מטוגנים.
בשל הצילום הבשר נעשה מעט יותר ממה שרצינו אבל למרות זאת הבשר היה מצוין, רך ונעים לאכילה. בין הטעמים הורגשו לימוניות ואניס. המלצרית הסבירה שמשרים את הבשר במשרה הכולל זרעי שומר ולפני הגשת המנה מזליפים מעט שמן זית ומיץ לימון. הרוקט הוסיף מרירות בועטת שהתאימה. הגרסה המקומית ל-מינוט סטייק או Straccetti ("סמרטוטים", "סחבות") הייתה מוצלחת.
לגבי התוספת, מתברר שתפוחי האדמה נעטפים בתערובת של קמח ותבלינים ואז מטוגנים בשמן עמוק. התוצאה מעין צ'יפס עם חלק חיצוני פריך ופנימי רך. כשביקשנו מהמלצרית פלפל או תבלין חריף היא הביאה לנו איולי צ'ילי שהיה מאד מיונזי וכמעט לא חריף.
היות והארוחה הייתה גדולה ומשביעה לא נותר מקום לקינוח.
ליווינו את הארוחה במי ברז שהגיעו בקנקן מתכת גדול וביין שהבאנו אתנו.
Giacomo Conterno Francia Barbera d'Alba 2012
יין של יצרן על. הבקבוק נפתח 3 שעות מראש אבל עדיין הקרין צעירות. עשוי נהדר. עשיר. עם איזון בין החמיצות, המתיקות והטאנינים. טעם שיורי ארוך. השתלב היטב בארוחה.
לסיכום
מסעדת קפה איטליה פועלת בהצלחה שנים רבות וזאת ללא פעילות יח"צ משמעותית ודחיפת השף לקדמת הבמה.
מסקנותיי מ- ביקורי הקודם היו שמדובר במקום יציב, נעים, עם שירות יעיל ואוכל פשוט וטעים. עם זאת הורגש שאמנם המנות מבוצעות כהלכה אך אין בהן מרכיב מפתיע או מרגש.
מסקנות אלו תקפות גם לביקור הנוכחי מעין העתק-הדבק. אוסיף שהנדיבות במנות, במיוחד במנות הפסטה, בולטת לטובה.
קפה איטליה הוא בהחלט מקום ראוי המאפשר לחובבי האוכל האיטלקי לבוא על סיפוקם.
קפה איטליה (Cafe Italia)
רחוב קרימניצקי 6 תל אביב
טלפון: 03-5612888
היינו היום 4 אנשים, חגגנו יום הולדת.
מנות ראשונות מוגשות ללא לחם, קרפצ’ו בקר באיכות בנונית , קרפצ’ו פלמידה טעים מאוד.
קלמרי מטוגן מוגש עם רוטב חסר טעם , שמן מאוד . פסטות באיכות בנונית, לא טעם של טרי.
רוטב שמנת פילפל מאוד שמן, מתקרש בצלחת.
טירמיסו טעים ומנה יפה.
קפה טוב , חלב מוקצף – טוב מאוד.
מחיר לסודה יקר 25 שח בערך לבקבוק.
בשורה תחתונה יקר מאוד כ200 שח לסועד ששניים מאיתנו בעיסקית .
שרות – מלצרית עגומה , לא מזמינה ולא נעימה.
המחיר לא מוצדק ולא מצדיק את התמורה שקיבלנו.. אני והבן קיבלנו קליקול קיבה בנוסף לכל .
תודה שבחרת בבלוג לשתף באירוע יום ההולדת. אני מקווה שכעת כולם בקו הבריאות.
הצטערתי לקרוא את הדברים. הלוואי שתהיינה חוויות טובות יותר בעתיד הקרוב.
מקום הוגן ביותר. תיאור מדויק. בתקופה שכל "שופט" אוכל ובוגר ראליטי פותח מקום חשוב שיש מסעדות כאלו שאף אחד לא יודע מה שמו של הטבח ועושים בהן אוכל טעים
תודה על המשוב.
לדעתי, טוב שיש מקומות מסוגים שונים. כל הסוגים "מזינים" את הסצנה ומרחיבים אותה.
מסכימה עם הסייפא. היינו שם באחת השבתות,עשרה,למרות זאת המנות יצאו בזמן,המלצרית היתה סבלנית עם ההתלבטות שלנו לגבי היין והכל היה טעים. הטירמיסו שלהם מומלץ-תרשום לבקור הבא
שמח לשמוע שגם החוויה שלכם הייתה טובה.
לגבי הטירמיסו, רשמתי לעצמי.
שמחה לקרוא את הדברים.
כבר הגבתי בעבר בקשר אליהם ואמרתי שכדאי לבוא לשם עם הציפיות המתאימות.
זו מסעדה לא יומרנית שפונה לקהל רחב ומה שהם עושים ,הם עשים אחלה.
כחובבת אוכל איטלקי נחמד שיש מקום כזה. כמו שאמרת הם שומרים על יציבות.
כמו בתגובתי אז גם הפעם – מסכים 🙂