לאחרונה נפתחה מסעדת אחוזת בית 3. השותפים, כך התפרסם, הקימו יחד את המסעדה מן המסד ועד הטפחות: בחרו באכסניה, קיבלו את החלטות העיצוב במשותף, בנו את המקום ממש במו ידיהם וכמובן בחרו את הקונספט והתפריט. גישת ה- "כולם למען אחד, אחד למען כולם" בעולם שיש בו לא מעט אגו היא בהחלט גישה מרעננת.

המסעדה, ששמה הוא גם כתובתה, שוכנת ברחוב קטן וצופה אל הבורסה לניירות ערך. ביקרתי בה פעמיים, פעם בסוף השבוע ופעם באמצע השבוע. הקהלים והתחושות בשני הערבים היו שונים. בסופ"ש היו בעיקר משפחות, היה רועש והרגשתי סוג של לחץ. באמצע השבוע היו בעיקר צעירים, האקוסטיקה השתפרה והקצב הכללי של ההתנהלות היה מתון יותר. ניתן לציין לחיוב שהתפוסה בשני הערבים הייתה יפה במיוחד נוכח העובדה שהמקום פתוח פרק זמן קצר כל כך.

אחוזת בית 3

עם הכניסה למסעדה קיים סוג של טשטוש בין חלל ההסעדה למטבח הפתוח. בר נמוך הוא שחוצץ בין שני החלקים. עיצוב החלל נקי וגווניו בהירים למעט רצפת יציקת בטון מוחלק המעצימה את המראה הרך יחסית של יתר המסעדה. חלק מהקיר הקרוב לכניסה אבסטרקטי במראה וחריג במכלול. שלוש מראות עגולות ומספר תמונות נתלו על הקירות. השולחנות פשוטים וחשופים. הישיבה צפופה ומזכירה ישיבה בביסטרו צרפתי. התאורה מגיעה ממקורות אור שונים ומעוצבים. על השולחנות היו גם נרות רומנטיים. בסך הכול המקום נותן תחושה קלילה, לא פורמלית, לא מתיימרת ובגובה העיניים.

המטבח הפתוח ראוי להתייחסות נפרדת. בעיני יש משהו אמיץ ושובה לב בסוג כזה של חשיפה. תהליך העבודה הגלוי מחייב עבודה שקטה, מסודרת ונקייה. נראה שאנשי המטבח עומדים במשימה הזו. ההערה היחידה קשורה למנדף שנראה כי לא היה חזק מספיק. בערב השני ריחות בולטים של עשיית הדגים התפשטו באוויר.

אחוזת בית 3

ביחס לגודל המסעדה שירתו את הסועדים מספר מכובד של נותני שירות. גישתם הכללית הייתה ידידותית ומרצה. כל מי שטיפל בנו היה קשוב וניסה להיענות לכל בקשה או בעיה לדוגמה מנה שלא ערבה לחך של הסועדת בשולחננו (לטעמה מלוחה מידי) נלקחה מיד והוחלפה במנה אחרת.

לאחר הבאת התפריטים קבלנו קנקן מים אסתטי ובו רצועות מלפפון וצלחת עם מספר פרוסות לחם (אדון שיפון) לצד חמאה בטמפרטורת החדר עם מעט מלח גס. הלחם החמים עם המעטפת הפציחה היה טעים והצריך סוג של שליטה עצמית. מחווה נאה וטעימה על חשבון הבית.

אחוזת בית 3  אחוזת בית 3

המנות בתפריט של אחוזת בית 3, כך התפרסם, הן בהשראה אירופאית ובטכניקות משולבות ממטבחים שונים בעיקר מאיטליה, צרפת וספרד. למרות שהתפריט מהודק ומצומצם הוא אמור להיות דינמי ולהתאים את עצמו לעונות השנה. עדות לכך ניתנה בערב ביקורנו השני בו נוספו עוד שתי מנות שלא היו בערב הראשון. בתפריט של הערב השני הוצעו: שש מנות ראשונות במחירים הנעים בין 38 ל- 54 ₪, חמש מנות פסטה במחירים הנעים בין 52 ל- 78 ₪ (נאמר לנו שהפסטות הן עבודת יד), שלוש מנות עיקריות במחירים הנעים בין 62 ל- 86 ₪, מגש גבינות (42 ₪) ושני קינוחים (32 ₪). על פניו נראה שהתפריט עכשווי, לא יומרני, מקרין קלילות ובכל מנה, במיוחד בקלאסיות שבהן, יש איזה שהוא טוויסט.
תפריט היין אף הוא קטן וכולל ארבעה מבעבעים, שני יינות רוזה, ששה יינות לבנים וששה יינות אדומים. כמחצית מהיינות מוגשים גם בכוסות. למרות שהתפריט מהודק הוא מצליח להציע מגוון אפשרויות נאה של יינות ובמחירים מתונים. בנוסף לתפריט היין יש תפריט אלכוהול הנוקט בגישה כללית דומה, קטן וממצה. דמי החליצה הם בסך 40 ₪. כוסות היין הן ללא רגל.

להלן המנות שאכלנו בשני הערבים:

רוסט עגל (48 ₪)
המנה כללה נתחי עגל ורדרדים עם עלי כרוב סבוי ובזיליקום סגול. מעל נמזג רוטב מונייר (שבדרך כלל משודך לדגים) וגרידת אגוזי לוז.
הבשר היה עשוי נכון. הרוטב הלימוני העניק למנה רעננות. השפעת גרידת אגוזי הלוז הייתה מינורית. מנה עדינה שהסתדרה היטב עם הלחם שהוגש בתחילה.

רוסט עגל ב- אחוזת בית 3

רביולי סלקים (52 ₪)
חמישה רביולי עם מילוי של ריקוטה, פרמזן וסלק הונחו ברוטב חמאה חומה ופרג. פרמזן מגורד ומעט רוטב סלק חתמו את המנה.
הפסטה הייתה מצוינת, עשויה כמו שצריך (אל דנטה) והמילוי נטה למתקתקות נעימה. הפרג הוסיף אלמנט קרנצ'י. למרות הפרזנטציה המרושלת והלא מזמינה המנה הייתה מוצלחת.

רביולי סלקים ב- אחוזת בית 3

קווטלי מוסר (72 ₪)
אל הפסטה ברוטב עגבניות פיקנטי הוסיפו נתחים של מוסר.
מנה לא גדולה שבסיסה פסטה הנעשית משילוב של קמח וגבינת ריקוטה ובמקרה הנוכחי בעלת מראה של קונכיות קטנות עם פסים. בשל הרכב הפסטה מתקבלת פסטה רכה יחסית ונימוחה. יושבי השולחן הסכימו שיש למנה טעמים המזכירים חריימה והיא לא כבשה את הלבבות.

קווטלי מוסר ב- אחוזת בית 3

לזניה זנב שור (72 ₪)
המנה כללה ריבוע לזניה לא גדול לצד סלט רוקט עם בצל ופטריות מוחמצות.
דפי הלזניה היו דקים ומשכנעים. למלית בין דפי הפסטה היו טעמים טובים מאד ועמוקים. הפטריות המוחמצות (מעט יותר מהדרוש) היו מעין ניגוד לשמנוניות ולג'לטיניות של זנב השור. על החלק העליון של הלזניה פזורה גבינה שעברה מתחת למקור חום. נוצרה פריכות נעימה ומרקם נוסף. מנה חורפית טובה.

לזניה זנב שור ב- אחוזת בית 3

קרבונרה קלמרי ובייקון (68 ₪)
הגרסה המקומית של הקרבונרה כללה קלמרי, בייקון ועשבי תיבול. אני משער שהפסטה הייתה ספגטיני (עובי בין ספגטי ל-"שערות מלאכים"). הרוטב היה חמאתי ומעל פוזרו שבבי פרמזן.
הקלמרי והפסטה היו עשויים כמו שצריך. קוביות הבייקון היו מועטות שומן. הרוטב היה מעניין ולא שגרתי. נוסף בו אלמנט לימוני מודגש שאולי נועד לתת ניגודיות לאלמנטים השמנוניים. לא מנה קלאסית אבל שילוב מרכיבים טוב.

קרבונרה קלמרי ובייקון ב- אחוזת בית 3

פילה דג ים (86 ₪)
בערב ביקורנו הוגש פילה מוסר. נתח הדג הגיע לצד פונדנט תפוחי אדמה (דסקיות תפוחי אדמה שהקצוות שלהן מושחמים ואחר כך והן נצלות לאט בחמאה) ולצד סלט שכלל שומר, זיתים שחורים, תפוזים, צ'ילי ועלים. מידת עשיית הדג הייתה מדויקת והוא היה טעים. התעורר ספק בשולחן אם אכן הטעם הימי מספיק נוכח. תפוחי האדמה לקחו את הטעמים לכיוון המריר בעוד הסלט היה מרענן ומעורר.

פילה מוסר ב- אחוזת בית 3

קוק או ואן (62 ₪)
הוגשו כרעי עוף בבישול ארוך ברוטב של יין אדום. בנוסף צורפו בצלצלי פנינה מוחמצים, תמרים ועשבי תיבול פוזרו מעל. בתחתית המנה הונח רושטי.
הבשר התפרק בקלות מהעצם והיה טעים. הצליחו להוציא את המיטב מהתרנגולת. גם במנה זו היו אלמנטים מוקצנים של טעם. התמרים היו מתוקים מאד ובצלצלי הפנינה המוחמצים שוב הוסיפו גוון אחר ופחות טריוויאלי אך לא בהכרח מתאים. הייתי גם מציע להניח את ה-רושטי בצד ולא בתחתית המנה בכדי שלא יספוג נוזלים ויוכל לשמור על פריכות. הרושטי כפי שהוגש היה מפוספס.

קוק או ואן ב- אחוזת בית 3

צלע לבן (84 ₪)
הצלע הגיעה מלווה בכרוב סגול כבוש, פירה חרדל ומוסטרדה של תפוחי עץ.
הבשר היה טעים. הכרוב הוסיף גוון מתקתק-חמצמץ. אהבתי גם את הפירה שהיה גס יחסית ופיקנטי. המוסטרדה (סוג של ג'לי) הייתה מאד מעניינת והוסיפה לא רק טעם אלא גם מרקם. הטעמים במנה נטו למתוק אך זו לא הייתה מתיקות מוגזמת. לטעמי המנה הטובה בעיקריות.

צלע לבן ב- אחוזת בית 3

איל פלוטנט (32 ₪)
במרכז הקערה בתוך קרם אנגלז הונח מבנה חלמוני הביצה המוקצפים והאפויים (האי הצף). המנה עוטרה בתותים חתוכים ובאוכמניות (blueberry). מעל פוזרו גבישי קרמל.
קינוח קל ולא מכביד. רוטב הוניל היה מוצלח מאד. הייתי מוריד את דרגת המתיקות באי הצף.

איל פלוטנט ב- אחוזת בית 3

לסיכום:

באחד הראיונות אמר אחד השפים של אחוזת בית 3: "לא צריך להמציא את הגלגל, צריך לדעת לסובב אותו כמו שצריך". על בסיס ביקורנו במסעדה ניכר שיש דברים בגו. העיצוב הפשוט, השירות הידידותי, התפריט שאינו מאיים, המחירים המתונים והמנות הלא בומבסטיות יוצרים תחושה של מקום משוחרר, מזמין ונגיש.

יחד עם זאת ובכדי שהגלגל יסתובב טיפה יותר טוב הייתי מציע שתי הצעות. האחת, להגדיל את מגוון המנות בתפריט היות ולאחר שני ביקורים הייתה לי איזו שהיא תחושה של מיצוי. השנייה, לבחון במטבח את איזון הטעמים. לטעמי היו מספר מנות עם טעמים מודגשים מידי: הפטריות המוחמצות בלזניה, הלימוניות הרבה בקרבונרה, מתיקות התמרים בקוק או ואן ומתיקות האי הצף.

להערכתי יש ל- אחוזת בית 3 פוטנציאל לא מבוטל ואני מקווה שהוא ימומש.

 

אוכל

שתייה

אווירה

שירות

כללי

 

אחוזת בית 3
רחוב אחוזת בית 3 תל אביב
טלפון: 03-9339328
סגור ביום א'.

דף הפייסבוק