באופן ספונטני החלטנו לעשות טיול קצר בצפון הארץ. למרות הזמן הקצוב שהיה בידנו בין קבלת ההחלטה לביצועה, הצלחנו לגבש תוואי טיול שהתגלה כמגוון ומעניין.
ביום הראשון נסענו אל הגן הלאומי ב- בית שאן, אכלנו ארוחת צהריים קלילה במסעדת רוטנברג, המשכנו בטיול בסביבת גשר הישנה וסיימנו בארוחת ערב במסעדת 1910 בדגניה א'.
ביום למחרת הגענו ל- ציפורי וביקרנו בבית הבד ריש-לקיש ובמחלבת צאן-אל, אחר כך נסענו לבית בד גלילי ב-בית לחם הגלילית, המשכנו בסיור קצרצר ב-אלוני אבא וסיימנו בארוחת צהריים במסעדת עלה גפן ב- קרית אתא.

מזג האוויר האיר לנו פנים. אמנם בבקרים ובערב היה מעט קריר אך במהלך היום השמש זרחה והיה נעים ונוח לטייל. הצמחייה העשירה נפרשה לפנינו. גווני הירוק שלטו במרחב אבל שובצו בהם גם גוונים צהובים, סגולים ואדומים. קסום.

גן לאומי בית שאן

החפירות הארכאולוגיות באתר החלו בשנות ה- 20 של המאה הקודמת והן ממשיכות עד היום בפעילות משותפת בין רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית.

Untitled

היישוב באזור נחשב לאחד מהעתיקים ביותר בארץ ישראל. ראשיתו בתקופה הכלקוליתית (האלף החמישי לפנה"ס) בהתיישבות בגבעה על גדת נחל חרוד.
בתקופה הכנענית המאוחרת (מאות 12-16 לפנה"ס) נקבע כאן מושבו של השלטון המצרי בארץ.
המלך שאול ניסה ולא הצליח לכבוש את העיר. לאחר קרב הגלבוע הפלשתים תלו את גופתו וגופות בניו על חומת העיר. אנשי יבש גלעד הורידו אותם באישון לילה והעניקו להם קבורה נאותה.
המלך דוד הצליח לכבוש את העיר כמו גם את הערים מגידו ותענך.
בימי המלך שלמה העיר נכללה במחוז המנהלי של העמקים.
עם כיבוש ממלכת ישראל בידי מלך אשור, העיר חרבה ב- 732 לפנה"ס.
בתקופה ההלניסטית (המאה ה- 4 לפנה"ס) הוקמה כאן העיר ניסה-סקיתופוליס. עד כה נחשפה כעשירית משטחה.
בשלהי המאה ה- 2 לפנה"ס היא נפלה לידי החשמונאים ורוב אוכלוסייתה הייתה ליהודית.
לאחר הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס היא שבה לידי הנוכרים והפכה לעיר החשובה בצפון הארץ.
בתקופה הביזנטית היא הפכה לעיר נוצרית ובשיאה היו בה כ- 40 אלף תושבים על שטח של כ- 1300 דונם.
במאה ה- 5 לספירה היא הייתה בירת המחוז השני (פלסטינה סקונדה) שכלל את עמקי הגליל ואת עבר הירדן המזרחי.
לאחר הכיבוש הערבי במחצית הראשונה של המאה ה- 7 לספירה מעמדה ירד, מספר תושביה התמעט והיא הפסידה את הבכורה לטבריה.
בשנת 749 רעידת אדמה חזקה גרמה לחורבן העיר.
בתקופה העבסית היה בה יישוב כפרי.
בתקופה הצלבנית נבנתה מצודה ממזרח לאמפיתאטרון החרב.
בתקופה העותמאנית התקיים במקום ישוב קטן בשם ביסאן שהתקיים עד קום המדינה.
לאחר קום המדינה הוקמה המועצה האזורית בית שאן. ב- 1999 היא הוכרזה כעיר.

רחוב פלאדיוס

רחוב פלאדיוס

קיים שילוט מסודר המוביל אל האתר הנמצא בתוך העיר. בכניסה נתבקשנו לשלם 29 ₪. בחלק המקורה ניתן למצוא את דגם העיר הרומית ביזנטית (קנ"מ 1:400) ותצפית מקסימה על האתר. כמו כן ניתן למצוא בחלק הזה מזנון, חנות מזכרות ושירותים.
באתר מגוון עדויות לתרבויות השונות שהיו כאן, בין היתר:
התאטרון הרומי נבנה במאה ה- 1 לספירה. בשיא תפארתו (סוף המאה ה- 2 לספירה) הכיל מקום ל- 7000 צופים. כיום נשתמר בשלמותו רק גוש המושבים התחתון, אחד מתוך שלושה.
בית המרחץ המערבי מסוף המאה ה- 4 לספירה ששטחו כ- 9 דונם שכללו שמונה אולמות, חדרים נוספים, בריכות מים ומזרקות נוי. ניתן לראות בבירור את שרידי מערכת ההסקה.
רחוב פלאדיוס היה אחד הרחובות המפוארים בבית שאן הביזנטית והוא חיבר בין התאטרון למקדש ולאורכו חנויות. אורכו כ- 150 מטר והוא נבנה על יסודות רומאיים. כתובת יוונית מפסיפס שנתגלתה מציינת שמושל העיר במאה ה-4 פלאדיוס בן פורפירוס בנה את שדרת העמודים (סטיו).
הסיגמה – רחבה בצורת חצי עיגול מהתקופה הביזנטית עם פסיפסים, בין היתר העתק של פסיפס טיכה (אלת העיר כשעל ראשה כתר בדמות חומה ובידה קרן שפע). המקורי נשדד.

במסגרת טיול קצר בצפון הארץ ביקור בתאטרון הרומי בבית שאן

התאטרון הרומי

פסיפס טיכה באחד החדרים סביב הסיגמה

פסיפס טיכה באחד החדרים סביב הסיגמה

בבית המרחץ המערבי. עמודי חרס שהיו מתחת ללוחות שיש. דרכם עבר האוויר החם.

בבית המרחץ המערבי. עמודי חרס שהיו מתחת ללוחות שיש. דרכם עבר האוויר החם.

מעל למתחם מצד צפון מערב נמצא תל בית שאן. בתל נחשפו כ- 20 שכבות של יישובים שהוקמו החל מהתקופה הניאוליתית ועד לימי הביניים. מקדשים כנעניים, בית מושל מהתקופה המצרית, מצודה ומבני מגורים שהוקמו בידי מלכי ישראל ועוד. כ- 200 מדרגות מובילות אל התצפית על התל ממנה ניתן לראות את מרכז העיר הרומית-ביזנטית, נחל חרוד הזורם למרגלות התל ונהר הירדן וסביבתו. 

קיבוץ גשר ו-גשר הישנה

קיבוץ גשר אשר נוסד ב- 1939 נמצא כ- 10 ק"מ דרומית לכנרת ממערב לכביש הבקעה (כביש 90) ושייך למועצה המקומית עמק המעיינות. במקור הוא הוקם סמוך לגשרי נהריים על הגבול הירדני ומכאן שמו. במלחמת העצמאות אנשיו עמדו איתנים מול התקפות חיילי הלגיון הירדני והצבא העיראקי. לאחר המלחמה הוחלט להעביר את המשק למיקומו הנוכחי ליד "גבעת גמל" הנמצא במרחק גדול יותר מהגבול ובמיקום טופוגרפי גבוה יותר. לאחר מלחמת ששת הימים, בין השנים 1967-1970 הקיבוץ היה יעד להתקפות ולחדירות מחבלים. לאחר הסכם השלום עם ירדן ב- 1994 הקיבוץ זוכה לשקט. כיום הקיבוץ מוגדר כ- "קיבוץ מתחדש" כלומר חברי הקיבוץ אחראים על פרנסתם אך עדיין שומרים על ערכי השיתוף והעזרה ההדדית.

אתר גשר הישנה – חברי הקיבוץ יחד עם המועצה לשימור אתרים וקק"ל החלו ב- 1989 בפעולות שיחזור של אזור הקיבוץ המקורי. האתר נפתח למבקרים ב- 1992. ניתן למצוא בו, בין היתר, את חדר האוכל המשוחזר (המבנה היחיד ששרד את ההפגזות במלחמת העצמאות), מאפייה ומוזיאון קרבות. בחלק נוסף יש את גשר הרכבת הטורקי (הגשר הנמוך בעולם), גשר רומאי, אוטובוס אגד ישן קו (L3) , נקודת תצפית על נהר הירדן ההולך ומתכווץ ועל ה-נוקטה – נקודת משמר ירדנית שפעילה עד היום מהצד השני של הגבול, חאן מבוצר מהמאה ה- 14 שהיה בו סליק ומגדל עתיק. בחאן נקודת הנצחה של אפרים (דובי) בר ממייסדי גשר, איש רב הפעלים (חקלאי, לוחם, מורה, ארכאולוג וצייר). במצפור הגשרים יש הנצחה של אסתר ארדיטי בורנשטיין שקיבלה את עיטור המופת. המבנה של מסעדת רוטנברג שימש כתחנת הסגר לבעלי חיים בתקופת המנדט.

גשר הרכבת הטורקי ב- טיול קצר בצפון הארץ

גשר הרכבת הטורקי

מבט אל ה- נוקטה הנמצאת מעבר לגבול

מבט אל ה- נוקטה הנמצאת מעבר לגבול

מצודת גשר – לא רחוק מאתר גשר הישנה נמצאת מצודת טגארט נטושה שעד לפני מספר שנים שימשה את צה"ל לאימוני לוחמה בשטח בנוי. מצודות קטנות (מצדיות) מהסוג הזה נבנו לאחר המרד הערבי הגדול ביוזמת סר צ'ארלס טגארט שנחשב למומחה לדיכוי מרידות ולוחמה בטרור. על שמו הכינוי שדבק בהן. מטרתן הייתה לאפשר הגנה מקומית באמצעות מערך שיטור קטן יחסית. המצודות הוקמו בתחילה בצפון כחלק מתוואי גדר הצפון ואחר כך במקומות נוספים ואסטרטגיים ברחבי הארץ. צורתן הייתה דומה וכללה מבנה בן שתי קומות שחלקו החיצוני נראה כחומה ובחלק הפנימי חצר. בצדדים מגדל או שני מגדלי שמירה עם חרכי ירייה. במבנה היו חדרים ששימשו לצרכים שונים. במקרים רבים היו מתקני אגירת מים על הגגות וגנראטורים לאספקת חשמל עצמאית. כ- 100 מטר מהמבנה הוצבו גדרות תיל. הבריטים עזבו את המצודה בגשר ב- 27 לאפריל 1948. חברי הקיבוץ הצליחו להיות הראשונים להשתלט עליו.

מצודת גשר  ב- טיול קצר בצפון הארץ

עץ עם דיות (עוף דורס) ב- טיול קצר בצפון הארץ

עץ עם דיות (עופות דורסים)

 

את הלילה העברנו באחד מחדרי האירוח של הקיבוץ שמתופעלים על ידי הגברת חוה שלויקי.
זו הפעם השנייה שאני לן שם. אני מוצא את המקום פשוט, שקט, נקי ופונקציונלי.

 

בית לחם הגלילית ו-אלוני אבא (ולדהיים)

שני המושבים בית לחם הגלילית ואלוני אבא נמצאים בצפון עמק יזרעאל. ב- 1906 וב- 1907 בהתאמה החלה בהם ההתיישבות המודרנית. הישוב הראשון נקרא בית לחם והשני ולדהיים (נווה יער בגרמנית). הם הוקמו על ידי הדור השני של הטמפלרים שגרו בחיפה מתוך רצון לאתר אדמות חקלאיות הסמוכות למוקדים עירוניים. הישובים ננטשו כמעט לגמרי בזמן שהשלטון הבריטי גירש לאוסטרליה את נתיני האויב (גרמנים) במהלך מלחמת העולם השנייה. עם קום המדינה הם יושבו מחדש בשני המושבים פזורים בתים טמפלרים במצבי שימור שונים. חלק מהם משמשים למגורים. המבנה הבולט ביותר ב- אלוני אבא הוא הכנסייה האוונגלית שהוקמה ב- 1916. ב- 2011 היא שופצה והפכה למקום לקיום קונצרטים והופעות. בבית לחם הגלילית בולט בית העם ששימש גם כבית תפילה.

הסתפקנו בנסיעה ברחובות הראשיים של המושבים ועצירה בנקודות מפתח. ראיתי קבוצות של מטיילים וייתכן שהיה עדיף להצטרף מבעוד מועד לאחד מהם (לדוגמה: קובי פליישמן מ-בית לחם הגלילית או חנה לבב מ-אלוני אבא) .

בית העם ב-בית לחם הגלילית ב- טיול קצר בצפון הארץ

בית העם ב-בית לחם הגלילית

הכנסייה האוונגלית ב- אלוני אבא ב- טיול קצר בצפון הארץ

הכנסייה האוונגלית ב- אלוני אבא

 

אתרי אינטרנט וטלפונים מסייעים:

גן לאומי בית שאן 04-6587189

נהריים בגשר (אתר גשר הישנה) 04-6752685

עמוד הפייסבוק של נהריים בגשר אגדת לחם

חדרי אירוח בקיבוץ גשר (חוה שלויקי 052-8663821)