מסעדת 1910

תקופה ארוכה אני נתקל בחוות דעת חיוביות על מסעדת 1910 הנמצאת בדגניה א' בדרום הכנרת. בעידודם של זוג חברינו מקיבוץ אפיקים החלטנו לעשות מעשה, להגיע אתם למסעדה ולבדוק בעצמנו הכצעקתה.

מסעדת 1910 שהחלה את דרכה לפני למעלה משנתיים מציגה את עצמה כמסעדה "ים תיכונית בניחוח איטלקי". המסעדה שוכנת בתוך הקיבוץ ב-"חצר ראשונים" לא רחוק ממוזיאון הקיבוץ. במסעדה יש חלל פנימי ארוך הכולל גם בר לא גדול. ברחבה בחוץ, שהיא חלק מהחצר, ישנם מקומות ישיבה נוספים. לצערי, הרחבה לא הייתה מוארת מספיק ולכן לא יכולנו ליהנות בצורה מלאה מיופייה. מסעדת 1910 מקרינה כפריות מהוקצעת ומוקפדת. הגוונים השולטים הם של חום ובז'. בפנים העיצוב כולל, בין היתר, קורות עץ המשולבות/תומכות בתקרה, כיסאות כהים מרופדים ותאורה חמה ונעימה. על השולחנות היו מפות מפוספסות, עציצים קטנים, כלים מזכוכית עם נרות, כוסות מצוחצחות ומפיות בד עם סכו"ם.
יכולתי לדמיין את עצמי יושב במסעדה נעימה ומכובדת באזור כפרי בצרפת או באיטליה.

לאחר שהתיישבנו הונחו לפנינו קנקן מים, פנכה עם זיתים טעימים מסוגים שונים ותפריטים. קנקן המים הנאה הגיע עם מכסה קטן תואם כנראה בכדי למנוע כניסה של מעופפים. לבקשתנו הפנכה מולאה שוב כאשר היא התרוקנה.

תפריט המסעדה שהוגש לנו כלל כתריסר מנות התחלה, חמש מנות מהתנור (במקום תנור אבן) שארבע מהן פיצות, ארבע מנות פסטה בעבודת יד, ארבע מנות מהים ושתי מנות בשר. היו גם ארבע מנות מיוחדות לערב ביקורנו. טווח המחירים נראה כמקובל במרכז: מחירי מנות ההתחלה נעו סביב 50 ₪, מנות הביניים בין 60 ל- 80 ₪ והמנות העיקריות סביב 120 ₪. בחלק גדול מהמנות קיימת האפשרות להזמין חצאי מנות.
תפריט היין של מסעדת 1910 מרשים בגודלו אם כי הייתי שמח אם היה בו גם ייצוג ליינות מיוחדים וליבואנים קטנים. התפריט מורכב מיינות מרמת הגולן, מהגליל ומאיטליה. יש בו פירוט לפי חלוקה לאזורים ושנות בציר. ראוי לציין שהמחירים בו שפויים והוגנים. בתפריט גם מספר יינות בכוסות והמלצות החודש. אני מקווה שאנשי השירות של מסעדת 1910 אכן יכולים לסייע עם המידע היינני הרב ללקוחות שמעוניינים בפירוט נוסף.

פיצה "סיציליה" (59 ₪)
קיבלנו פיצה נאה בגודלה שכללה רוטב עגבניות, מוצרלה, חתיכות ארטישוק וקרעי ריקוטה.
הבצק היה עשוי נכון. הוא לא היה כבד והחזיק היטב את ה- topping. הגבינות היו טובות, במיוחד הריקוטה שהונחה על הפיצה ברגע האחרון וכך היא לא התחממה. היה בה משהו קרמי ומתקתק. הארטישוקים פחות בלטו. פיצה טובה מאד ומעודנת, כזו שיכולה להתאים לקהל רחב.

סינטה כבושה (54 ₪)
מסביב לסלט ירוק שכלל עלי רוקט ואביונה (פרי הצלף) סודרו במעגל פרוסות סינטה כבושה. הסלט תובל בויניגרט חרדל ודבש. שבבי פרמז'ן פוזרו בנדיבות. שמן בזיליקום הוזלף מעל.
הסינטה, שנאמר לנו שהיא עוברת שבועיים של כבישה קרה ומיובשת, הזכירה לי ברזאולה או חמון והייתה מוצלחת מאד. הפרמז'ן התאים והתיבול כולל שמן הבזיליקום הלמו את המנה מאד. לכאורה מנה פשוטה אבל התוצאה הסופית מספקת וטעימה.

פולנטה תירס (49 ₪)
לדבריהם הפולנטה נעשית מקמח תירס מיוחד אך לא מתירס טרי היות וניסיונות העבר לעשותה מתירס טרי לא צלחו והפולנטה אז הגירה נוזלים. בפולנטה שהוגשה בקערית שולבו חתיכות אספרגוס וגרגירי תירס, מחית כמהין ושבבי פרמז'ן.
הפולנטה הייתה כפי שמצפים מפולנטה להיות, רכה, חמאתית, חמה ומנחמת. חתיכות האספרגוס והתירס הוסיפו מרקם קשיח.

קלמרי בגריל (49 ₪)
גופי הקלמרי שנעשו על הגריל עם מעט מלח ותימין הגיעו על מצע שהורכב ממיקס ירקות שכלל כרובית ובצל סגול על הגריל, שעועית לבנה ותרד. המיקס תובל כהלכה באיולי צ'יפוטלי שהוכן במקום. מעל הונחו עלי רוקט ועליהם שמן זית.
מנה נדיבה שהחריפות הייתה האלמנט הבולט בה. הוזהרנו מראש.

טי בון טלה (125 ₪)
ארבעה נתחי הטלה (ע"פ התפריט במשקל כולל של 300 גרם) הגיעו על מצע של ירקות בגריל (ארטישוק ירושלמי, זוקיני, בצל סגול, כרובית, חצי עגבנייה). מתחת הייתה טחינה אל ארז ומעל שוב עלי רוקט.
הבשר האיכותי המנוקד במלח גס ובפלפל גרוס היה עשוי מצוין. הירקות המלווים היו טובים מאד אף הם והיוו מעין בסיס לספיגת המיצים. מנה מוצלחת ומהנה.

פסטה שחורה "קרבונרה" (95 ₪)
הפסטה ברוטב שמנתי הגיעה מלווה בשרימפס וריבועי חזה אווז מעושן. היו בה גם חתיכות אספרגוס ובצל. במרכז הונח חלמון ביצה ומעליו עלים.
בשלב הזה הייתי כבר מלא אבל אני לא אומר לא למנת פסטה, במיוחד אם היא טעימה. הפסטה הייתה עשויה אל דנטה בדיוק במידה שאני אוהב. הרוטב שילב בתוכו טעמי חלמון וטעמים דגיים. חזה האווז הוסיף יותר מליחות מטעמים מעושנים. השרימפס היו טובים והאספרגוס הוסיף מרקם מתפצפץ.

אחרי היין וכמויות האוכל יכולתי לוותר על הקינוחים אבל האחרים לא ממש. הם התלבטו והתלבטו ולבסוף החליטו על קינוח אחד. קינוח נוסף הגיע על חשבון הבית אולי כאות הערכה על היותנו הלקוחות האחרונים שנשארו במסעדה.

פנקוטה ופאדג' וניל (44 ₪)
בבסיס המנה הייתה פנקוטה שהוכנה משוקולד לבן ושמנת. מעליה היו שלוש תלוליות של קצפת מסקרפונה, שלושה ריבועי עוגת פאדג' וניל שקדים, דסקיות שוקולד חלב ואגוזי קשיו מקורמלים. רוטב קרמל פסיפלורה ופרחים אכילים חתמו אותה.
הפנקוטה הייתה טובה ועוגת הפאדג' קלילה יחסית. הקינוח הציג משחק מרקמים שנע בין אוורירי (קצפת המסקרפונה) וכלה בנוקשות של אגוזי הקשיו. באופן מפתיע, המנה לא הייתה מתוקה מידי.

90% שוקולד (OTH)
על שני מלבני בראוניז דחוסים הונח מוס שוקולד מריר ומעליהם שברי טוויל שוקולד. קרמבל קקאו פוזר בתחתית ורוטב טופי קרמל נמזג מעל. שני פרחים אכילים "שברו" את הגוונים החומים.
זה בהחלט קינוח שנותן מקום של כבוד לקקאו ולשוקולד. גם כאן בדומה לקינוח הקודם היה סוג של איזון בטעמים. המתיקות, המרירות והמליחות השתלבו אלה באלה.

ליווינו את הארוחה ביינות שהבאנו מהבית. בתחילה נאמר לנו שדמי החליצה הם בסך 25 ₪ לבקבוק אבל אלה לא הופיעו בחשבון הסופי:

Domaine Olivier Leflaive Chevalier Montrachet Grand Cru Recolte du Domaine 2011
יין מהנה מאד. אלגנטי. מאוזן. חמיצות נעימה. זכה בשולחן לסופרלטיבים בסגנון : "מרחף", "קל וכבד יחד", "מורכב במשקל נוצה".

Chateau Grand Puy Lacoste Pauillac 2000
למרות צעירותו הוא אלגנטי ומאוזן. אף נעים. טאנינים רכים, לא דחוס, לא מרוכז, טעם שיורי ארוך.

Chateau La Mission Haut Brion Pessac-Leognan 2000
היין היה פתוח מספר שעות. הוא התחיל קשוח והתרכך מעט בהמשך. היין נחשב לצעיר בטירוף ולטעמי עדיין לא מוכן לשתייה. באף הרבה עץ. חמיצות טובה. בהשוואה לקודמו "אטום" וכבד יותר. יין עם פוטנציאל שיכול לרוץ למרחקים ארוכים.

לסיכום

שמחתי להכיר את מסעדת 1910 אחרי תקופה ארוכה ששמעתי עליה טובות. אל חוויות האוכל, השתייה והאווירה המוצלחות התלוותה גם חברה טובה שהעצימה את ההנאה.
בסיומו של הערב מצאתי את מסעדת 1910 ראויה מכל בחינה ואני מתכוון לחזור בעתיד.

אוכל:   .  .  . 

יין:   .  .  . 

אווירה:   .  .  . 

שירות:   .  .  . 

כללי:  .  .  . 

1910
דגניה א' חצר ראשונים
טלפון: 04-6608565

אתר המסעדה

דף הפייסבוק

*

מעטפת דואר הנמצאת ברשותי. המכתב שהיה בתוכה נשלח מ- אם המושבות (פתח תקווה) ל- אם הקבוצות והקיבוצים (דגניה) בשנת 1910 לאחת מחברות הקבוצה שהתיישבה באדמות אום ג'וני. על המעטפה הבול העברי הראשון ועליו סמל פתח תקווה המשקף את ערכי התקופה בדמות מחרשה ועץ תפוז.
כיום פתח תקווה כבר אינה מושבה אלא עיר. ב- 2007 חברי הקיבוץ החליטו על שינוי מבנה הקיבוץ ובחצר ראשונים של הקיבוץ בסמוך למחסן התבואה נמצאת מסעדת 1910, מסעדה ים תיכונית-איטלקית שפטריות כמהין כלולות בתפריטה…